יערות דבש חלק ב · פרק י׳, ז׳

ובאמת אמרו לא היה דוד ראוי לאותו מעשה רק להורות תשובה וכוונו כי ודאי תשובה מפורשת בתורה ושבת עד ה' וכו' כמ"ש הרמב"ם במדע רק לפי פשוטו של מקרא העזוב המרי והפשע ומתחרט בלב שלם זהו הוא התשובה וסר עונו וחטאתו תכופר ודי בזו וכן אמת לענין שלא יקרא רשע אבל הרוצה להנקות מסוג ודינו של עה"ב ויום הדין הגדול האיש כזה צריך לסגוף ולעשות תשובה כפי כחו ויכולתו בתשובת המשקל וזהו מצינו בדוד שקיבל ע"ע יסורין כנודע וזהו אמרם שבא דוד להורות לב"ת הרצון כמה כרכרים שצריך הב"ת לכרכ' עד שיהיה מנוקה מכל כתם וידוע כי מדת הדין אין מסכים לקבל חשובה ומדת רחמים מסכים וא"צ יסורים כלל רק בחרטה ועזיבת חטא אמנם להיות שהקב"ה מתנהג עולמו בשיתוף דין ורחמים אף שרחמים גוברים מ"מ מדת הדין יש בו ג"כ ולכך תשובה מקובל אבל צריך יסורין: