אבל באמת טעו כי ביש להם ממון ועושים צדקה בפועל א"א שלא יהיה בו פקפוק להרבות לאחד ולמעט לאחד כי מי יוכל ליתן לכל איש ואיש די מחסורו וגם לא ימלט שיש בו קצת ונדנוד יהורא ונשיאות פנים וחלוקות כבוד וביוש לעני ואין נותן לו כפי הראוי בסבר פנ"יפ ומי הוא שיאמר זך פעלי ואין בו שכולה ופקפוק אבל כאשר אין לו ומחשב וחומד למצוה זו רק שאין ספוק ביד הקב"ה מצרף מחשבה זו למעשה כאלו עשהו על תכלית השלימות והדקדוק בלי סיג ופשע כי למחשבה אין תפיסה והצדיק חושב אלו היה לו היה עושה מצוה בשלימות מבלי סיג ופשע וכמחשבתו כן נחשב אצל ה' למעשה וירצה ה' פעלו תמים:
יערות דבש חלק ב · פרק י׳, ס״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.