יערות דבש חלק ב · פרק י׳, ס״א

והטעם הוא כך כי אמרו בשופר מעורבב השטן ואמרו הטעם בירושלמי כי השטן חשב שהוא יום הדין אשר נאמר ביום ההוא יתקע וכו' ובאמת ודאי השטן יודע כי מצות ר"ה מצות היום בתקיעת שופר וא"כ מה לו להתבהל ולחשוב על יום הדין אמנם באמת אם ידוע היה וכן היה לפי מהלך לבנה ראוי להיות ר"ה ודאי דלא היה מתבהל רק השטן רואה לפי מהלך וטוב הירח א"א לקדש ר"ח עדיין לא נראית כלל ולכך חושב שאין זה אלא זמן שופר גדול ולכך חרד והוא אינו יודע כי הב"ד קדשו ר"ח אף שאין הלבנה נראית כלל וזהו מחסד ה' שאינו מגלה למעלה שהוא ר"ה עד שיקדשו למטה חודש ויתקע שופר כדי שלא יתודע לשטן ויתבהל ויחרד לנפשו ולולי היה יודע לא היה נבהל כלל ולכך נסתר למעלה קביעת ר"ה: