אבל עוד יש בחינה כי ודאי על הרוב לא בא עדים רק סמוך לחצות וקודם מנחה כמ"ש רש"י להדיא בפ"ד דר"ה דלכך לא תקנו שיר לשחרית דעדים תמיד שוהים לבוא אמנם מ"מ משמע בתוספתא דבשחרית היו תוקעים ולא היו ממתינים עד שיבואו עדים והטעם כאומר הכתוב דלכך תוקעים בכסה שעדיין הלבנה מכוסה ואין כאן עדי ראיה משום דחוק לישראל ומשפט לעכו"ם וישראל נכנסים תחלה לדין וידוע דקב"ה דן לישראל בשעה שהם נעורים ועכו"ם בשעה שהם ישנים וזהו אין להבין לכאורה איך אפשר אבל ידוע כי בגוים האומה נשפטת על פי מלכם כי היא הכולל מהעם כמבואר במדרש מקץ כי פרעה היה נדון בשביל כל מצרים ודרך מלכים עכו"ם לעמוד בג' שעות אם כן כשהקב"ה דן בג' שעות ראשונות יתכן שפיר לדון זה וזה על הסדר הם ישראל נעורים לעבודת המקום עם קדוש לה' לעמוד בבקר והמלכים עדיין ישנים וא"ש ולכן תוקעים בכסה ליום חגנו שעדיין הלבנה מכוסה ועדיין לא באו:
יערות דבש חלק ב · פרק י׳, נ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.