יערות דבש חלק ב · פרק י׳, ל״ה

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואמרו בגמ' תקעו בחודש שופר וכו' כי חוק לישראל זה ישראל ומשפט לאלהי יעקב אלו אומות העכו"ם וישראל נכנסים תחילה לדין וכו' ויש להבין מה נפקא מינה לנו אם עכו"ם ג"כ נדונים וגם מה נפקא מינה אם ישראל תחילה או עכו"ם תחילה. אבל ידוע מ"ש כי תוקעים בשופר לערבב השטן והענין ידוע מ"ש חז"ל דרש ר"י שטן לש"ש נתכוון כי אמר מחמ' איוב דלמא מנשי ח"ולזכות אברהם אתא שטן נשקיה לכרעי' ופירשו כי החצונים יש להם אחיזה בברכים כדכתיב וירא כי לא יכול שהיה שרו של עשו ויגע בכף ירכו כי שם יש לו אחיזה בגיד הנשה שמורה על חמוד תשמיש כמו שאמרו שלכך נקרא גיד הנשה לשון נשים וכן כל ירכים מכונים ככף יוצא ירך יעקב ובהאי יש ליצ"הר אחיזה כמ"ש דלולי יצ"הר ועבירה לא היה קיום המין ולכך יש לו אחיזה בזה כאשר כבר דרשתי בזה ועיין בכתבי האר"י ז"ל שהאריך בזה:
נחלת הכלל · Józefów, 1866

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.