יערות דבש חלק ב · פרק י׳, כ״ט

ולכן בניי בעו"ה רוב עבירות כל שנה נעשים כהיתר ובפרט חלול שבת כאשר דרשתי בדרוש הקודם בענין שמבשלין ממש עשבי טהע בהיתר שמבשלין קצת בע"ש והוי בישול אחר בישול אל ירד בני עמכם והרי זה מחלל שבת מכמה טעמים כמה גדול ענין שבת אשרי למשמר בדקדוק וכהלכתו כאמרם כל השומר שבת כהלכתו אפילו עובד עכו"ם כאנוש מוחלין לו דיש להבין מה כהלכתו הל"ל סתם כל המשמר שבת שנית מה אפי' דמשמע דאנוש עבד ביותר ולא כן הוא דמבואר ברמב"ם הל' עכו"ם דאנוש טעה וחשב אף שהקב"ה הוא סיבת כל הסיבות חלק כח לצבאיו לעבדם ומגדולתו עבד וכו' עד שנתרבה בטעות ודורות שאחריו שכחו לגמרי השם ולא עבדו רק לכוכבים ולצלמיהם ע"ש באורך ואם כן מבואר דבימי אנוש לא עבדו כ"כ עכו"ם כמו לאחריו וא"כ מהאפילו ויש להבין. וכבר אמרתי ענין זה כבר וצריך כעת להאי ענינא וראוי להיות נאמרה ונשנית כי ידוע כי בשבת השומרו מודה כי ה' ברא עולם ובשביעי שבת וינפש וא"כ מודה בה' הבורא ברצותו ברא ברצותו שבת אין העולם מוכרח ממנו ולא בא ממנו במקרה כי אם כן לא יתכן בו מנוחה וכהנה יתר דברים שהם מופתים לבורא עולם בכונה גמורה ושולל בזה דעת הכופרי' לגמרי וכחשו בה' ובמעשיו אבל אך בזה לא נסתר דעת אנוש וסייעתו המודים בבריאת עילם בכוונה מכוונת בורא רק אח"כ חלק המשטרים לצבא שמים ובזה אין סתירה לו שמירת שבת אבל ידוע כי חז"ל הרבו להזהיר לשמוח בשבת והרבה טעמים יש בדבר וטעם אחד הוא משום דבשבת שולט כוכב שבתאי וכל השמחים בו יקרם רעה כנודע ולכך כתב תקוני זהר תיקון כ"א דנקרא אי שבת כלומר גורם אוי לשמחים ושובתים בו ולכך עלינו לשמח היפוך גזירת הכוכב להורות כי אין בגזירת הכוכב ממש ואין אנו תחת המזל והכוכב וא"כ בזה אף דעת דור אנוש נסתר החושבים כי לצבא השמים הממשלה כי רואים ביום שבת אנו שמחים וחוגגי' להיפוך גזירת הכוכב ההוא וזהו אמרם כל השומר שבת כהלכתו דייקא כמ"ש חז"ל לשמח בו כראוי לא זו שנמחל דעת ע"ז אחרת אפי' עובד עכו"ם כאנוש דמודה בבריאת כמש"ל מ"מ מיחלים לו כי בזה מורה שאין בכל דבריהם ממש בכל אופן ושב ורפא לו: