ואמרו בגמרא במאמר דוד זמירות היו לי חוקיך אמר הקב"ה ד"ת דכתיב התעיף עיניך ואיננו ואתה אמרת זמירות חייך שאני מכשילך וכו' דכתיב ולבני קהת לא נתן עגלות כי בכתף ישאו והוא הרכיב ארון ה' על עגלה חדשה עכ"ל ויש להבין מה בכך שנאמר בת"ת התעיף עיניך וכי בשביל כך לא יתכן לומר שהיה זמירות ועם כל זה היה מזמר והולך בלי הפסק והעלם עין ומה זה מדה כנגד מדה שנכשל בהרכבת ארון ה' בעגלה אבל יובן בי ביחזקאל נאמר שראה בחיות ואופנים ד' כנפים ואמרינן בגמרא דחגיגה בשתים יעופף אותן נתמעטו כי בהם אומרים שירה ובחרבן לא שוררו ויש להבין מה ענין יעופף לשירה אבל ידוע אם הרוח באופנים ילכו ויעפו כי ה' בם ואם יסתלק הרוח יעמדו והם אינם משיגים כי אם בשירה ואז יש להם כח לעופף כי יחול רוח ה' בם וכן כל עולמות גלגלים כוכבי לכת אינם יכולים לילך ולסבב כי אם בשירה וע"י שירה רוח ה' בם לילך כי צריך שמחה כי הם הבתי בראי של קב"ה דצריך הכל שמחה ולכך בשתים יעופף הם שאומרים בו שירה ועי"ז יבא ויחול רוח ה' לילך ולטוס ומזה תבין דאמרו חז"ל ולא קרב זה א"ז כל הלילה דביקשו לומ' שירה ולא הניחם הקב"ה והוא דמבואר בילקוט דבלילה אומרים אופנים וחיות שירה ובזה תבין מה דנחלקו התוס' ור"ה גאון אם לומר בר"ה והחיות ישוררו או לאו אם אומרים שירה בר"ה או לא והוא כשהקב"ה דן כביכול הכסא כבוד עומד במקום ואינו טס ועופף דכתיב נצב ה' לריב עמים וכתיב קומה ה' לשפוט וכו' ולכך דרש הזוהר ותנח התיבה בחודש השביעי בהרי אררט דקאי על כסא כבוד שעומד בר"ה לדון העולם וכתיב בעמדו תרפינה כנפיהם היינו שא"י לעופף ואף שירה אינם אומרים כי בשיר' מעופפים ולכך אין החיות ואופנים אומרים שירה אבל זהו קודם תקיעת שופר אבל אח"כ ע"י שופר יבא בם רוח ה' ויעופו ויתנשא הכסא כמ"ש הקליר ואח"כ אומרים שירה ולכך שניהם אמת מי שסובר שאין אומרים שירה ומי שסובר שאומרים שירה זהו קודם תקיעות וזה לאחר אקיע' והנה שם בלילה נצב הקב"ה לדון את מצרים כמבואר במדרש אלו עובדי ע"ז ואלו עע"ז וכשהקב"ה דן הכסא כבוד עומד ולא היו יכולי' לעופף ואף שירה לא הי' יכולים לומר וזהו ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו בכבדות כי עמדו האופנים כביכול ולכך לא אמרו כל הלילה שירה ודע כי החיות והאופנים הם מעופפים וזהו ע"י שירה ושמחה ומשיגי' הרוח הקודש אבל למעלה בכסא הכבוד המלאכים הרואים פני המלך הם עומדים תמיד דכתיב שרפים עומדים ממעל לו והם אינם משוררים כי הם בבחינת בתי גוואי ושם אין שמחה ואמר באיוב המשל ופחד עמו וכן אנו אומרים בברכה מעין ז' לפניו נעבוד ביראה ופחד ולכך אין אומרי' שירה כי עומדים באימה וביראה והנה התורה היא בבחינת מלאכי' הרואים פני מלך כי הקב"ה שוכן שם כי אין להקב"ה אלא ד"א של הלכה ולכך מקמי דלפת' בגירסא יש לשמח כי הוא בתי בראי אבל משנכנס לבתי גוואי אין לשמוח כי אם ללמוד באימה כי המשל ופחד עמו ולכך קודם ר"ג הזקן הוצרכו לעמוד בתור' בבחינו' שרפים עומדים ממעל לו וא"כ אין התורה בבחינות זמירות וטיסה ועיפה שהוא הכל בבחינות חיות ואופנים אבל התורה למעלה ביראה ופחד ולכך נאמר התעיף עיניך אם אתה חושב התורה לטיסה ועיפה ומכח זה תשמח ותשורר כי הוא לעורר עיפה כי ע"י שיר מעופפיםואיננו כי התורה למעלה וזה כמ"ש ואין לשורר ולשמח כי אם ביראה ופחד ולכך החושב לשורר בתורה שעי"כ יהי' מעופף ויגיע מעלה מעלה טועה ומשכח תלמודו כי התורה למעלה מזה והנה כל המשכן היה בבחינות המרכבה חיות הקודש שהם באופנים ולכך שיהיה מראה אופנים בארץ וכאין דמות למעלה היו עגלו' במשכן כעין אופנים למעלה אבל הארון משכן התורה הוא בבחינת מלאכי' בכסא כבוד שאינו באופנים אשר ישוררו כי עומדים בפחד וזעות מפחד הכסא וזהו בכתף ישאו ולא בעגלה כי הוא למעלה מבחינו' חיות ואופנים וזהו מאמרם כי דוד חשב לתורה שהיא במדרגת חיות ואופנים אשר יעופו בשיר ולכך אמר זמירות היו כו' אבל אינו אמת כי התורה למעלה ונאמר בו אם תשימו למעופף והתעיף עיניך בו לטוס ולשורר איננו כי התורה למעלה ממדרגה זו וטעות אחד גורם חבירו שעל ידי כן שחשב לתורה במדרגות החיות נשא ארון בעגלה כדמות אופנים וזה אינו כי התורה למעלה ואין מתנהג באופנים ועגלה ואף גם אינו מעופף בשירה כ"א ביראה ופחד ואין לומר בו זמירות היו לי וכו' וזה ברור ואמת:
יערות דבש חלק ב · פרק א׳, ל״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
