והנה יום זה חושך ואפילה בעונותינו הרבים אשר נסתלק בו מחמד עינינו רוח אפינו משיח ה' אשר אמרנו בצלו נחיה וכל הקורות והרפתקאות דעדו עלינו הכל היו בסיבתו כאשר האריך בזה זקני הגאון בעל מג"ע חובה עלינו לשום על לב ולצער להוריד כנחל דמעה ובפרט בזמנים כאלה אשר בעונותינו הרבים דלו וגם נעו ישראל ואין לך יום שקללתו מרובה משל חבירו בעונותינו הרבים כי שמועות רעות ובהלות שמענו כי הרב הגדול המופלא מוה' אברהם פאפארש רב דטיפליץ הלך לעולמו בעונותינו הרבים בלי זרע כלל ומי יחוש לו חוץ ממני אשר טפחתיו ורביתיו כי ממש נתגדל בין ברכי ויצק מים על ידי ותורתי בתוך מעיו והיה כל עסקו בתורה ובחכמה ויראה על זאת ידוו וירדו עינינו דמעה כי אבדנו בשנה זו אבירי ישראל איך אבדו גבורים ויאבדו כלי מלחמה ווי ווי אבדו ישראל בשנה הלזו גבורי תורה ואיך אתנחם בראותי כי בעלי חכמה אשר אמרתי יהיו לאנשי חיל לקום בעד העם ולהיות להם למורה לצדקה ובאורם יהיה ליהודים לאורה נאבדו נאספו תמו בעונותינו הרבים ומחדש לא נשמע אשר יציץ ציץ פרח שושן עדות ללמד אשר נאמר זה יהיה לעם ויזל מים מדליו להשקות צאן ברהטים ואם כן איך אוכל להמלט נהי ובכי וברוך השם שיש עוד תורה בישראל ללמדם חוקים ישרים ומשפטים צדיקים אבל אני חושש מה יהיה דורות הבאים וכי בהמה ירעו איכה ירעו הצאן ישראל על משכנות הרועים כי אין גדיים בעו"ה ה' ירחם עמו כי לא אלמן ישראל:
יערות דבש חלק א · פרק ח׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Yaarot Devash -- OYW
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק א, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.