יערות דבש חלק א · פרק ט״ז, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אבל הענין הוא כך במה שאמרו (קוהלת ז י) אל תאמר מה היה שהימים ראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה והפירוש הוא כך כי המחקרים אמרו כי ראינו בדורות אחרונים בכל תחבולות עשיית אומנים ומחקרי מחצבים וכדומה כמו כן בידיעת כוכבים בכולם מצאו עשר ידות יותר מראשונים כנראה בכל דברים ואין הטעם שכח דור הזה יפה מראשונים כי זה אינו כי הם נגדם כפרעוש נגד ארי רק הכל הוא כננס על גבי ענק כי הם ראו דברי ראשונים ובעיונם הוסיפו דבר והגדילו מראשונים וטובים שנים מאחד ולכך נאמר כי לא מחכמה שאלת כי ימים ראשונים היו טובים כי נהפך הוא תמיד אחרונים מוסיפים אומץ בחכמה כי גם הדעת ורוח ראשונים עמם וכן הדבר כאן להיות כי אליהו היה מאציל שפע מן נבואתו ורוח קדשו על אלישע כטבע המשפיע אשר כל חשקו להשפיע זולתו אף לאלישע שתלמידו היה ובהסתלקות אליהו היה אלישע נביא ונאמן לה' ורוח הקדש שורה עליו לפעמו ואם תהיה השפעת אליהו מרוח הקדש שלו ג"כ נאצלת הכל עליו וגבר חילו כננס ע"ג ענק והיה כחו יפה כפליים מה שמקבל מעצמו ליקר נשמתו לקבל שפע והשם רוח קדשו יערה עליו ומה שקיבל מאליהו וזוהיא בקשת אלישע מאליהו שאליהו לא ימנע תמיד להשפיע עליו ולהאציל מרוחו כאשר עשה בהיותו על אדמה כן לא יעזוב טובו בעלותו לשמים וא"כ יהיו פי שנים מפאת עצמו ומסיבת אליהו וזהו ויהיה נא פי שנים ואימת יהיה כן ברוחך כאשר גם אתה תשים רוחך עלי ויהיה כפליים לתושיה וזהו ג"כ מאמר חז"ל (ב"ב עה) זקנים שבדור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אוי לאותה בושה ויש להבין מה לאותה בושה מקרא מלא הוא לא קם נביא כמשה בישראל אבל לפי הנ"ל ניחא להיות בעצם שמשה האציל מרוחו על יהושע ולא מנע ממנו דבר כטבע הטוב להשפיע לזולתו בלי מחסור ואף בהסתלקות משה תמיד רוח קדשו שופעת על נביאים וחכמי הדור כנודע וזהו שאמרו (זוהר ח"א לז ע"ב) משה לא מת ואף ליהושע נאמן ביתו ואם כן אילו היתה ליהושע הארת רוח הקודש מפאת עצמו לקבל שפע מה' וכי יתן ה' רוחו עליו והיה ראוי להיות כפליים לתושיה כמו אלישע הנ"ל אבל באמת יהושע לא היה מקבל מפאת עצמו כלל רק ממה שהאציל משה עליו והיה הבדל כהבדל עילה לעלולים וכאור לקוי אור היוצאים ממנו שהם פחות למאור בטבע וזהו ידוע כי הלבנה לית ליה מגרמיה כלום רק ממה שקבלה מהחמה וזהו שזקנים שבדור הרגישו מדרגת יהושע ולא מצאו בו כפליים לתושיה כפי שמחויב להיות מכח זה שפטו כי לית ליה מגרמיה כלום כי אם מאצילות רוח הקדש ממשה ולכך אמרו פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה דלית ליה מגרמיה כלום וזהו אוי לאותה בושה דלא היה הדור זכאי לכך שיערה ה' רוחו ממרום על יהושע זולת אצילות משה ויהיה כוחו עז וחזק ועון הדור היה גורם זה והנה אליהו נסתפק מה יקרה לו בעלייתו כי יש צדיקים שאף לאחר מיתתם יש להם דביקות לתחתונים להשפיע להם לטוב ולהועילם לכל טוב כאשר היה בחייהם כמו כן בהסתלקם שטבעם הטוב אז יותר מתגבר בקרבתם לפני ה' שהוא מקור הטוב ויש צדיקים שמסולקים בכל אופן מעולם התחתון ושמים בינם לבין החיים ואין להם חיבור ושייכות כלל בתחתונים וזהו שנחלקו חז"ל (ברכות יח) אם מתים יודעים מאומה או לאו דנודע בכל המחלוקת דאלו ואלו דברי אלהים חיים והוא אף בזה כי יש קצת דיודעים כי יש להם שייכות בתחתונים ויש שאין יודעים:
נחלת הכלל · Yaarot Devash -- OYW

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק א, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.