יערות דבש חלק א · פרק י׳, ח׳

והנה גם במלת וה' שכחני יש לפרש כן שבכל מקום שנאמר בתורה וה' פירושו הוא ובית דינו (ירושלמי סנהדרין פ"א ה"א) שהוא יסורים ומכה ועונש כדכתיב (שמות יב כט) וה' הכה כל בכור וכו' ואם היסורים באים בכונה מאתו לעונש ודין כבר אמרנו שהוא טוב אבל אם הוא רק הסתרת פנים וסילוק השגחה הוא רק רע כל היום וזהו וה' שכחני הרצון כי היסורין שבאים מה' ובית דינו אינם בעצם השגחה רק בשכחה וסילוק פנים ולכך באו אלו הפורעניות ולא שהיה נעשה מאתו בזכרון טוב והשגחה וכבר ידוע כי ציון הוא כנוי לבתי המדרש כדאמרינן (ברכות ח) אוהב ה' שערי ציון אלו שערי ציון המצויינים בהלכה ועזיבה יש לה שני פרושים אחד מלשון דחיה והרחקה ואחד מלשון בנין כמו ויעזבו ירושלים ופירש רד"ק מלשון בנין והוא מגזרת מעזיבה שדברו בו חז"ל והנה המקשן פירוש ותאמר ציון עזבני ה' היינו לשון דחיה והרחקה כי בגלות בעו"ה בטלה ממש תורה אין תורה בגוים וזהו שעזב ה' שערי ציון א"כ פריך שפיר היינו עזובה היינו שכוחה כי מה מורה שכוחה דהא פורענות לא היה בהשגחה רק במקרה דפשיטא דכללא הוא כל יסורים שיש בהם ביטול תורה אינם יסורים של אהבה (שם ה) וא"כ כיון דעזב ה' בגולה בתי מדרש ויש ביטול תורה פשיטא שאינם יסורים של אהבה ועל כרחך דהוא פורענות בא במקרה וא"כ אין צריך לומר שה' שכחנו דאין בא בכונה ובזכרון טוב מאתו יתברך כיון שיש עזיבה לתורה ועל זה משני הגמרא דלא כן פירוש של עזיבה הוא בנין דבגולה לא בטלו בתי כנסיות ובתי מדרשות כדאמרינן (סנהדרין קה ע"ב) כל הקללות של בלעם חזרו חוץ מבתי כנסיות ובתי מדרשות שהם קיימים בגולה ואם כן כך הפירוש בלשון בתמיה אדם נושא אשה שנייה זוכר מעשה ראשונה ואתה לא נשאת אשה שנייה אדרבה אשה ראשונה אתה מחזיק בה בכל עוז ומכל מקום שכחני וזהו ותאמר ציון עזבני ה' מלשון בנין שבגולה בנה לי בתי מדרשות ובתי כנסיות והוא עיקר ציון ושם דבקותו עמי בכל כדאמרינן (ברכות ח) אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה ומכל מקום וה' שכחני מבלי לרחם עלינו בגולה וזהו בתכלית התמיה: