שבט מוסר · פרק מ״ו, ב׳

ונראה עם האמור שעליונים ותחתונים רמוזים באדם כמדובר כוונת דוד הע"ה מה אנוש כי תזכרנו כו' ותחסרהו מעט מאלהי' וכבוד והדר תעטרהו תמשילהו במעשה ידיך כל שתה תחת רגליו צונה ואלפים כלם וגם בהמות שדי הכוונה אמרו מלאכי השרת להקב"ה מה אנוש בראותם שכלול בו עליונים ותחתונים מכל שיש בעולם מבהמות וחיות ועופות ואילנות ודשאים ועשבים וימים ונהרות והרים וגבעות ושהוא דמי מעט מזער לאלהים כנז' בתחלת הפרק וכו' תמהו אמרו מה אנוש מה מעלה יש לאנוש זה כי תזכרהו כו' עד שתחסרהו מעט מאלהים שעשית לו מעט מזער ממך וכבוד והדר תעטרהו בהמשיל בו עליונים תמשילהו במעשה ידיך שכל מעשיך שעשית בעולמך כללת בו כל שתה תחת רגליו צונ' ואלפים כולם וגם בהמות שדי שבהיותם רמוזים בו נמצא דשתה אותם תחת רגליו ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ בהיותך עושה באדם אשר בארץ כדוגמת עליונים ותחתונים ודמי לך ג"כ מעט מזער וכיון שהאדם שכלול בו כל הבריאה משבח ומרומם לך נמצא אדיר שמך בכל הארץ כי כוללות כל הבריאה יחד משמחים ומשבחים ומרוממים והוא האדם אשר בארץ שבו כל הבריאה כמדובר. גם כפי האמור שאדם דומה מעט מזער מאלהים וכלול בו כל הבריאה יובן פסוק אני אמרתי אלהים אתה ובני עליון כלכם אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפולו כלומר אמר הקב"ה אני אמרתי אלהים אתם שהרי נתתי בכם בחינות שתהיו דומים לי ועוד כין שכללתי בך כל הבריאה נמצא כשם שאני מקומו של עולם כך אתם בהיו' כל הבריאה כלול בכם והוא מקיימ' וכל זה שאמרתי אלהים אתם הוא בעבור שבני עליון כולכם אכן כאדם הראשון תמותון בעבור חטאו דכיון שאמרתי אלהים אתם שדמיתי לכם אלהי היה ראוי שלא ישלוט בכם מיתה ושלא יצא זבל ממה שאתם אוכלים ושיהיה על דרך אוכלי המן שהיה נבלע באברים ולא היו צריכים לנקביהם ועל דרך כשהיה אדם הראשון בגן עדן היו מלאכי השרת צולין לו בשר ומצננין לו את היין ובודאי הגמור שהיה מאכל רוחני מובלע באברים באופן שלא היה מוציא זבל אך כיון שחטא נגזר עליו מיתה וגם לדורות לכן כאדם הראשון תמותון וכאחד השרים מיוחד שבשרים הוא סמאל הרשע שהפילו הקב"ה לארץ כנודע תפילו שאם לא היה חטא אדם הראשון הייתם כמותי כי כך אמרתי אלהים אתם על שדמיתי אתכם לי ובכם כללתי כל הבריאה כדי שתהיו מקומו של עולם כמוני. והיוצא מזה שאדם העושה המצות ישמח בעשייתם בהיות שבקיום המצות מדמה עצמו ליוצרו ויקבל עשיית המצות במקום קבלת השכר דמה שכר גדול יש מזה שבעשייתם מדמה לבוראו כארז"ל הקב"ה קיים המצות תחלה כו' וזהו דרמז בתורה באומרו בפרשת ראה והברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם דהול"ל את הברכה אם תשמעו כמו שאמר בקללה והקללה אם לא תשמעו אלא הוא אשר דברנו שהברכה והשכר היא השמיע' עצמה בעשיית המצות שיאן שכר גדול מזה שזכה לקיים המצות להיות דומה ליוצרו וכן פי' החסיד ר' יוסף יעבץ במשנה ששכר מצוה מצוה שהכונה שכר המצוה היא המצוה עצמה שזכה לקיים אותה ועשה רצונו יתברך יש שכר גודל מזה. ובאבות דרבי נתן תמצא מאמר קרוב למה שכתבתי בפרק זה שהעולם מצוייר באדם.