שבט מוסר · פרק מ״ד, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנני מציג לפניך תפלה לקבלת מלכות עול מלכות שמים שטוב לאומרה בכל יום ובפרט הבעל תשובה הביאו בעל ס' עבודת בורא וז"ל. הנני מוכן ומזומן לקבל עלי אמונת אלהי עולם אשר טמיר ונעלם מעין כל חי מרוב קדושתו. והנני מאמין באמונה שלימה שהבורא ברוך הוא יחיד ומיוחד ואין יחידות כמוהו בשום פני' ברוך הוא שאין בלתו יחיד אלהי הוא היודע דעת ומחשבות יצוריו נשמותיהן הוא האציל יחידי וברא ויצר ועשה כל העולמות ואין שני לו היה הוה ויהיה תקיף ובעל היכולות ומבלעדו אין אלהים הוא הבורא נשמים ושמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה וכל אשר תחתיה הימים וכל אשר בהם ברא לויתן עם כל התנינים הקטנים עם הגדולים וכל שרץ השורץ ורומש בתוך המים גבול שם לים שלא יעברו גליו. ברא הארץ וכל אשר עליה וכל אשר תחתיה ברא אדם ובהמה חיות השדה וחיתו יער כל צפור וכל כנף וכל אשר תעוף וכל השרץ השורץ ורומש על הארץ ברא הרים וגבעות ברא דומם צומח חי מדבר וכולם זן ומפרנס אות' מבצי כנים ועד קרני ראמים וכולם ברא לכבודו ברא כמה ארצות הנעלמים מבני אדם ובהם כמה מיני בריאות וכלם ברא בחכמה ובדעת והכל לכבודו. ברא כמה רוחות וכחות בין השמים והארץ שם עבים רכובו ומהלך על כנפי רוח. ברא שמים ושמי השמים וכל צבאם. ברא עולם הגלגלים ועולם התחתון כנגד עולם הגלגלים כטיפת חרדל וכל גלגל לפני חבירו הגבוה ממנו כטיפת חרדל. ברא עולם המלאכים אלף אלפי אלפים ורבוא רבבות עד אין מספר לגדוד מעלה. וכולם ברא לכבודו להללו ולספר הודו ועולם הגלגלים כנגד עולם המלאכי' כטיפת חרדל. וכל מלאך לפני חבירו הגבוה ממנו כטיפ' חרדל ומלאך הגבוה שבגבוהים לפני כסא כבודו כאפס וכאין נחשב וכסא כבודו לפניו כמו כן ברוך הוא. והוא ברוך הוא אין לו דמות הגוף ואינו גוף לא נערוך אליו קדושתו. ראשון לכל ראשית אחרון בלי תכלית עילת כל העילות סיבת כל הסיבות שליט בעליונים ובתחתו' היה הוה ויהיה תקיף ובעל היכולות בעלמא דין ובעלמא דאתי אין קדוש כה' ואין צור כאלהינו כי מי אלוה מבלעדי ה' ומי צור זולתו אלהינו (ויאמר מיד ז' פעמים ה' הוא אלהים) ויכוין נגד ז' ספירות גדולה גבורה ת"ח נצח הוד יסוד מלכות ואח"כ יאמר בדעת ובתבונה ובחכמה בראת עולמך אתה הוא ה' אלהים לבדך (ויכוין על ג' ספירות בינה חכמה כתר כי ר"ת של אתה הוא ה' האלהים אהיה שהוא כתר ואח"כ יאמר הוא אלהי וכו' יכוין שהוא מחבר האהל להיות אחד) הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים הוא אשר ברא שדין ולילין ורוחין וזיקין וכל כת דלהון ומציל בני אדם מהם שלא יזיקו אותם כאמור יפול מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש ונאמר לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכך הוא אשר ברא מידי יום ביומו אלף אלפי אלפים ורבוא רבבות מלאכי השרת ומעביר אותם בנהר דנור כאמור חדשים לבקרים רבה אמונתיך. הוא שעתיד להחיות המתים ברוב חסדו ברוך עדי עד שם תהלתו בו אני מאמין ועליו השלכתי יהבי ואליו נשאתי את נפשי ורוחי ונשמתי. והנני מקבל עלי עול מלכותו ועול מצותיו לעבדו בכל לבבי ובכל נפשי ובכל מאודי ע"כ. אשרי להם ואשרי נשמתם מי שאומר כל זה בכל יום בכונה נכונה ועליהן אתמר זכאין חולקיהון דצדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי ע"כ.
נחלת הכלל · Shevet Musar, Fiyorda, 1761

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבט מוסר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.