שבט מוסר · פרק ל״ז, ו׳

ראה מעלת השלום שכל המלאכות הנעשין תחת השמים לקיום האדם והעולם הם על ידיהיחוד שהוא השלום כיצד כל מאכל וכל מלאכה נעשה על ידי להתחבר השתי ידים זה לזה ובזה נעשית כל דבר שאם לא יהיו הידים בשלום ויפול בהם המחלוקת לבל יתקרב זו לזו אלא יהיו נפרדות לעולם יפול הכליון באדם ובעולם כי איך יתקן כל מלאכה מאכילה ובנין וכל מלאכות אחרות הרי כי כל הקיום תלוי על השלום ובין בין שהרגים הם הפך הידים שהמלאכה שלהן הוא על ידי פירוד לפי שאין אדם הולך אלא אם כן יפריד רגליו זו מזו שאם יחברם יחד לא יוכל להלוך כתיב בהן רגליה יורדות מות הזכיר מות בהן כיון שנופל הפירוד בהן למלאכתן לרמוז לאדם שהשלם חיים והפירוד מות והוא רמז נכון להוכיח שהפירוד והמחלוקת הוא מות וממילא שהשלום הוא חיים. ראה גדולה מזו שאדם מיוסד מארבע יסודות אש ומים ורוח ועפר ואם הם בשלום יחד כשבת אחי' גם יחד יחייה האדם אך אם יחלוק יסוד אחד להתגבר על חבירו יבא רע לאדם שאם יתגבר יסוד האש יתגבר באדם החום טבעי והיא הקדחת המכלה את הגוף ואם יתגבר יסוד העפר יטמטם וכן כל יסוד בהתגברותו בגוף באדם עושה רושם בגוף לרעה לא כן בהיותם שוין בשלום ואם הם מתפרדים זה מזה מיד ימות האדם הרי משל נאה נראית לעין שהפירוד מות והשלום חיים. ראה ישראל כשהיו בשלום עם בורא' היו נטועים על אדמתם שקטים ושאננים אין שטן ואין פגע רע ונפל המחלוקת על ידי העבירות גלו מארצם אשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר למות למות הרי השלום חיים והמחלוקת מות. ראה קרח ועדתו כשהיו בשלום עם משה רבע"ה היו חיים רצו לחלו' גרמו להם המות ותדע כמה קשה המחלוקת לפני הקב"ה דבמעשה העגל שהיו בשלום לא נפסק המן עד שהקריבו ממנה לפני העגל ובמחלקתו של קרח לא ירד באותו יום כארז"ל ראה כמה אהוב השלום לפני הקב"ה וכמה שנאוי המחלוקת. גם ארז"ל בששת ימי בראשית נאמר בהם כי טוב לבד ביום שנתפלגו המים שלא נאמר כי טוב לפי שכל דבר מחלוקת שנאוי לפני המקום. ראה שמחלוקת מטריח גופו של אדם מכאיבו מצערו וכיון שכועס נכבדים עליו אבריו ועז פניו ישונה וחולאי' באי' עליו כנודע דלמפורסמות אינן צריכות ראיה אם העומד בשלום דבורו בנחת מעשיו בהשקט שמח וטוב לב פניו מאירות קל המרוצה ישן בבטחה חייו חיים ערבים ומתוקים עובד לבוראו דאין לו מניעה מלעובדו. ראה אותיות שלום הם ארבע לומר שגורם השלום קייום בדעתו של אדם להשכיל במושכלות בשם הוי"ה שהם ארבע אותיות שבהן נברא כל הנבראים והשלום ג"כ קייום ד' פינות העול' וקייום ארבע היסודות אש ומים ורוח ועפר שלא יפול בהם הפירוד כנזכר וגורם שלא נאמר עליו ועל ארבע לא אשיבנו כי מי שהוא מודבק בשלום שהן ארבע אותיות מעביר על מדותיו מפני השלום וכל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו ונמצא שלעולם אין בידו עון כדי לבא לכלל ועל ארבעה לא אשיבנו תדע מעלת השלום שהרי היהלום היא אבן יקרה חשובה מכל אבנים טובות ומרגליות כנודע ואין ברזל ולא שום דבר שולט בו לשוברו כי אם מיניה וביה ביהלום אחר מתקנין אותו ולהעיד על מעלתו יש בשמו שלש אותיות של שלום שם לום ואם היו בשמו כל אותיות של שלום היה מתעלה בכפלי כפלים אעפ"י שהיהלום מורה בשמו מלכות שיש בו אותיות הלום ואין הלום אלא מלכות כארז"ל עכ"ז לא נתעלה ביותר מציאותו ובגודל סגולתו כי אם בהיות בו אותיות של שלום והו' רמז נכון על מעלת השלום ואין דבר יכול לשוברו כענין השלום שבכל מקום שיש שלום אין שבירה ואין שום רע יכול לשלוט. גם שלום בר"ת שלם למקום ומנוקה ממום כי האוהב שלו' הוא עם בוראו משום שמקיים כל התורה כולה שתלויה על ואהבת לרעך כמוך כארז"ל לפי שהאוהב שלום אוהב לחבירו כמהו שנמצא שהוא שלם עם בוראו וגם מנוקה מכל מום ואעפ"י שיהיה בעל מום חביב הוא בעיני כלום אין מי שיזכר מומו כאילו אינו גם ר"ת של שלום שונא לחולקים ומנוקה מחטא גם שלום בר"ת שמירה לעולם ומרפה מכותיו שהשלו' קיים העול' ושמירתו ומרפה מכותיו גם שלום ר"ל שלוה לחיים ומנוחת מתים שהחיים יושבים בהשקט ושלוה על ידי השלום וגם עמו נותנין מנוחה למתי' שיוצאים לקראתו כת של מלאכים במאמר יבא שלום כנודע מרז"ל גם ר"ת שומר לחיי' ומחייה מתים שהשלום שומר את החיים מכל נזק ובתחית המתים כדי שיקומו משים הקב"ה שלם בארבע יסודות שבאדם מחייה אותם גם ר"ת שלום לשמים וחביב מהבריות שמי שהוא אוהב שלום טוב לשמים וטוב לבריות. בא וראה מעלת גדולת השלום שבגאולה אשר אנו מקוים המעל' שישיגו החיי' הי' השלום שיתרב' בין החיות המזיקות ובין האדם והחיות ובהמות שאינן מזיקות כדכתיב בישעיה סי' י"א וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם ופרה ודוב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהם ואריה כבק' יאכל תבן ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים וכיון שבא לידן יש לדקדק מה שייכות יש עם האמור אומרו כי מלאה הארץ דעה את ה' וכו' אלא בהיות אמת שכל מזיק בין מבעלי חיים המדברים בין מבעלי חיים בלתי מדברים הוא מחוסר דעת שאין הדעת סובל להזיק דבר שברא הקב"ה דאב א' לכלם אך לעתיד יתרבה הדעת בכל הבריא' ויבינו מעצמם כי הוא מהדופי והזרות להזיק וזהו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי ולמה משום שמלאה הארץ דעה וכו' והדעת יכריח' שלא להזיק שעד עתה בהיות העול' מקולקל בעון אדה"ר צנורי הדעת סתומים והבריו' מחוסרי דעת אמנם לעתיד שיתקן מה שחטא יזדכך האויר כל הבריות יקנו חכמה ודעת ויראו שאין ראוי להזיק כי אם שיתרבה השלום בעולם כלו ומה שאמר בכל הר קדשי לתלות הכבוד לירושלים וכן בכל העולם ומה גם שאז יתקדש כל העולם ויקרא הר הקדש שאז הקב"ה מעביר כלולים מן הארץ כל העולם מתקדש. והראב"ע ז"ל פירש בענין לא ירעו ולא ישחיתו קרוב לה שפירשתי וז"ל לא ירעו ולא ישחיתו הפתן והצפעוני כאילו כל ארץ ישראל לאה דעת ה' כי ידוע הוא כי ידוע השם לא ישחית לעולם רק יבנה ויתכן ע"כ הכלל העולה לענייננו דלעתי' המעלה היא שיתרבה השלום ודברי המתרגם על פסוק וגר זאב עם כבש כו' ביומוהי דמשיחא דישראל יסגי שלמא בארעא וידור דיבא עם אמרא וכו' וכן תראה דכתיב שלום רב דכל מי שיש בו דעת הדעת מכריחו לאהוב שלום כדפי' ואומרו שלום רב ר"ל מלבד דשומעי' חרפתם ואינן משיבים בעבור אהבת השלום אלא שמבקשים שלום עם אותם שחרפו אותם ולדרוש בשלומם ולבקש הנאתם כאלו היו אוהבים מעולם וזהו שלום רב והוא בעבור שהם אוהבי תורתך שכתוב בה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום כלומר בכ נתיבה ואופן שיהיה צריך לאהוב השלו' וכתיב והאמת והשלום אהבו הלא תראה הנשמה אצולה מתחת כסא כבוד והיא צד אלהיות כארז"ל מה הקב"ה רואה ואינה נראה כך הנשמ' רואה ואינו נראה מה קב"ה מלא כל העולם כך הנשמה מלא כל הגוף ועכ"ז שוכנ' עם הגוף הנגוף ומתאוה ישיבתה עמו בגזרת הבורא שישכון בתוכו לאהבת השלום ק"ו בן בנו של קו אדם גדול שירדוף אחר השלום להתדבק עם פחות ממנו ולדרוש בשלומו מפני אהבת השלום גדולה מזו כביכול הקב"ה משרה שכינתו בתחתונים חומר עכור ומשם ילמוד אדם להשפיל עצמו מפני השלום וכמה מחכמי התלמוד שהיו שולחים להם שלמא מרקיע' מהם בכל ע"ש לע"ש ומהם בכל יום כארז"ל ואע"פ שיצדק האדם בכל המצו' אם צדקת מה תתן לו ועם כ"ז גדול השלום שהגדול שולח שלום לקטן כ"ש וק"ו אדם למין האדם כמותו ואעפ"י שיהיה קטן ממנו כלל העולה שאין דבר שיעמוד לעכב בשלום. ובמדר' סוף פ' שופטים א"ת קב"ה למשה שילחם עם סיחון שנא' ויתגר בו מלחמה והוא לא עשה כן אלא ואשלח מלאכים וכו' א"ל הקב"ה כך אמרתי להלחם עמו ואתה פתחת בשלום חייך שאני מקיים גזרתך כל מלחמה שיהיו הולכים לא יהיו פותחין אלא בשלום שנא' כי תקרב אל עיר וכו' ומי קיים הפרשה זאת יהושע בן נון כשבא ליכנס לארץ שלח ג' גזרות מי שמבקש ילך ילך לו מי שמבקש לעשות שלום יעשה כל מי שמבקש לעשות מלחמה יעשה וכו' עוד שם הנני נוטה אליה כנהר שלום אמר דוד מבקש הייתי לשמוע מהו שיחתו של הקב"ה על ישראל ושמעתי שהיה עסוק בשלומם שנאמר אשמעה מה ידבר ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ושאר עניני השלום הנז' שם הרי הם נזכרי' לעי' עוד לרז"ל גדול שלום שלא התחיל קב"ה לבראת דבר בעולמו אלא בדבר שהוא שלום ואיזה זה האור שנ' ויאמר אלהים יהי אור ומנין שהוא שלום שנאמר יוצר אור ובורא חשך עושה שלום עוד אמו גדול השלום מן הברכה ומן השמירה שהרי בברכת כהנים אחר שאמר יברכך וישמרך אמר וישם לך שלום עוד אמרו גדול שלום שהוא קודם לשבחו של הקב"ה שכן מצינו כשב' יתרו אצל משה רבע"ה לא פתח לו ביצאת מצרים ולא בקריעת ים סוף ולא בעשרת הדברות אלא בשלום שנא' וישאלו איש לרעהו לשלום עוד אמרו גדול השלום שבו נתבשר דוד שנא' ורוח לבשה את עמשאי ראש השלישי' עוד אמרו גדול השלום שאפילו עשה כמה מצות ולא עשה שלו' אין בידו כלום שכן מצינו ביהושע עקר ע"ז מישראל ולפי שלא עלה בידו שלום כאלו לא עשה כלום עוד אמרו ראה כמה כח השלום כשפרע הקב"ה לעמון ומואב מנע מהם השלו' שנ' לא תדרוש שלומם וחייבים אנו לדרוש את שלום ירושלם בית קדשנו ותפארתנו שנ' ודרשו את שלם העיר וכשיבא מלך המשיח יהיה בשלום שנאמר כי בשמח' תצאו ובשלום תובלון וכתב ושמתי פקודת' שלום וברכת הארץ בשלום שנ' כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה א"י מתרוממ' בשלום שנ' השם גבולך שלום ובזכו' שלום הקב"ה מכין כסאו של דוד שנ' יפרח בימיו צדיק ורב שלום וכן בשלום מכין כסאו וכסא זרעו אחריו עוד אמרו על ענין השלום כתיב באהרן ויבכו את אהרן שלשי' יום כל בית ישראל אפי' נשים אפי' קטנים כו' תנא פ' אלף בחורים קרואים בשם אהרן יצאו אחר מטתו מאן דהוה בעי לגרשה והדר ואיעברה עבור אהרן שהי' משים שלום ביניהם עוד אמרו כל הרגיל לתת שלום לחבירו ויום א' לא נתן עובר משום בקש שלום כו' ואם נתן לו שלום ולא החזיר לו שלום נקר' גזלן כו' מרגלא בפומ' דאביי לעולם יהא אדם ערום בירא' מענה רך משיב חימה ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו אפילו אם גוי בשוק אמרו עליו על ריב"ז שלא הקדימו אדם שלום בעולם ואפילו גוי בשוק עוד אמרו במס' גטין כמה דברים מפני דרכי שלום בור שהוא קרוב לאמה מתמלא ראשון מפני דרכי שלום מצודות חיה ועופות ודגים (שאין להם תוך דלקני לי' כליו יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום ולא נפיק בדייני) יש בהם גזל מפני דרכי שלום ור"י אומר גזל גמור (ונפיק בדיינים) עני המנקף בראש הזית מה שתחתיו גזל מפני דרכי שלום אשה משאלת לחברתה החשודה על השביעי' (שחשודה לשמור פירות שביעית ולהצניעם מזמן הביעור ואילך) נפה וכברה וכו' עוד דברים אחרים מענין השלום וכבר נזכר לעיל ע"כ לרז"ל מענין השלום.