שבט מוסר · פרק ל״ה, ו׳

וזהו גם כן ענין בעלת אוב שהעל' לשמואל וראתה אותו עוטה מעיל וכו' הוא המעיל שהנפש מתעטף בו כדי להתראות לחיים כנזכר למעלה באורך ונראה לישב עם זה מאמר רז"ל והוא עוטה מעיל על שם ומעיל קטן תעשה לו אמו ע"כ דקשה אם הם דברי' כפשוטן שנראה במעיל על שם המעיל קטן שעשתה לו אמו קטנותו אין הבנה כלל שיותר טוב שיתראה בלבוש שמת בו שעם זה ניכר יותר משו' שראוהו מקרוב. אלא כוונת' ז"ל לרמוז לנו מה שפרשנו שהיה עוטה מעיל שהיא החלוקה שעשה עם המצות שהנפש מתלבש בה לירד לזה העולם ופרשו דזכה למעיל עליון הזה על ידי אמו שהקדישתו לשמים מקטנותו והיה מחזקת בידו לזונו ולהלבישו דכתיב ומעיל קטן תעשה לו אמו וכו' וזהו אומרם על שם וכו' כלומר זכה שנתעטף במעיל העליון זה על שם שמעיל קטן תעשה וכו' שאותו מעיל גרם לה או כלך בדרך זה על מעיל קטן תעשה לו אמו כלומר שמקטנותו הדריכתו במצות עד שמיד בקטנותו גרמה שעה למעלה מעיל קטן כפי כחו של קטן במצות שאינן כתקנן עד שנתגדל ועשה מצות בכל כוונתם ונתגדל גם כן כח אור הלבוש וזהו והוא עוטה מעיל כלומר גדול במעלה נמשך על שם מעיל קטן תעשה לו אמו ור"ל והוא על דרך ארז"ל רבי יהושע בן חנניא אשרי יולדתו תלהו באמרו שהיא גרמה לו שלמד תורה שגדלו בבית המדרש ומיד שילדו כנודע. ובהקדמה זאת פירש שחכם השלום הר"ר יוסף קמחי נר"ו דזהו כוונת פסוק ה' יברך את עמו בשלום. בשלום הם אותיות מלבוש כלומר ברך את עמו שיתברכו בלבוש העליון הזה. וזהו כוונת מאמר רז"ל מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור ואמר למשה כשיבאו ישראל לידי צרה ויעשו כסדר זה אני מוחל להם וכו' הכוונה רמז לו ענין עטיפת הלבוש העליון כשמתעטפים נשמותיהם של ישראל כסדר שאני מראה לך ויתפללו לפני על צרתם של ישראל אני מוחל להם והעטיפה שאדם מתעטף כאן למטה בטליתו להתפלל היא רמז לעטיפת הנשמה שאינה יכולה להתפלל כי אם בלבישת טלית העיון שעשה במצות. וזהו כוונת פסוק תפלה לעני כי יעטוף ולפני כו'. שמע תפלתי ושועתי אליך תבא וכו' רמוז לעטיפת הנשמה בלבוש העליון אחר מותו שנעשה עני וחפשי מן המצות שהמת נקרא עני ע"ד שאמרו כז"ל כל הרואה את המת ואינו מלוה אותו עליו הכתוב אומר לועג לרש הרי קורא אוו רש שבהתעטף בלבוש שפעל ועושה מהמצות יש לה פנים לבא לפני הקב"ה ולהתפלל עליו ועל זרעו כמדובר. וזהו תפלה לעני דהיינו המת כי יעטוף בלבוש העליון אז ולפני ה' ישפוך שיחו להתפלל ולומר אל תסתר פניך ממני ' שמעה תפלתי ושועתי אליך תבא ובלתי לבישת המלבוש אין לה פנים להתפלל. וזה דרמז יונה באומרו בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי. ותבא אליך תפלתי אל היכל קדשיך הכונה בהיות שלפעמי' הנפש מתלבשת בלבוש זה בחיים חייתו של אדם כנזכר לעיל מספר שיח יצחק נראה שיונה זכה ללבוש זו כשהגיע למו' נפשו ממעי הדגה והתפלל עליו נפשו כי בלתי זו לא היה לו פנים להתפלל. וזהו בהתעטף עלי נפשי כלומר בראותי שנתעטף עלי נפשי בלבוש העליון אז את ה' זכרתי כי היהלי פנים לומר לפניו בכח ההתלבשות ה' שמעה תפלתי ושועתי אליך תבא זהו ותבא אלי תפלתי אל היכל קדשיך. ויובן גם פסוק באיוב לבש בשרי רימה וגוש עפר עורי רגע ויבאש הכונה היה מתרעם שבמקום שעשה מעשים ראוים לזכות להתלבש בחיים חייתו הלבוש העליון לבש בחיים חייתו לבוש של רימה וגוש עפר. וזהו לבש בשרי רימה וגוש עפר עורי רגע ויבאש או אפשר לומר בהפך שכוון לומ' בשר דווקא דהיינו החומר לבש רימה וגוש עפר לאפוקי נפשי שזכתה ללבוש החלוקה בחיים חייתו בסבת היסורין סבלתי ובזה נבין. מאמר חז"ל ולבני אהרן תעשה כתנות שתי כתונות לכל אחד וכו' דקשה דלמה לא פירשו על פסוק ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים מתנה א' לכל אחד שתי מתנות לשני עניים. אמנם בהיות שע"י הכתונת זה בלובש' לשרת לפני המקום היו אורגים הבגד העליון שמתלבשת הנשמה לשרת לפני המקום לכן לרמוז לנו ע"ז הוכרחו לפרש כאן שתי כתונות לכל אחד כלומר אחת שהיא שתים בכתונת שלובש כאן לשרת למטה זוכה ללבוש הנשמה כתונת למעלה לשרת שם לני ה' לעשות לשיחותו כנ"ל לכן אמר הכתוב תעשה כתונות דמשמע כתונות לכל א' ובא הקבלה ופי' שתי כתונות לכל אחד כדי לרמוז על מה שפירשנו. ובחבור אחר פרשתי בתיקון קושיא זאת דכאן מוכרח לפרש ב' כתונות לכל אחד ואחד דאי אפשר שכיון הכתוב לומר כתונות לכל א' כיון דאין עניות במקום עשירות מה שאין כן גבי הדיוט ולכן מוכרח דמתנות לאביונים הוא שתי מתנות לשני עניים דגבי הדיוט שייך עניות כאן כתונות לכל אחד על דרך שפירשו ובחיבור אשר לי פירשתי. וזהו ג"כ כוונ' פסוק גבי קרח את מחתות החטאים האלה בנפשות' רמז בזה שעל ידי מה שעשו חטאו בנפשותם מנעו הלבוש מנפשותם מלשון אני ובני שלמה חטאים שחסרוהו מנפשותם וניתן לצדיקים הנז"ל וכן כוונת פסוק ונפש החוטא' היא תמות ירצה כיון שהנפש מחסרת לבושה היא תמות שעומדת ערומה בלי לבוש וכן תראה בכל מקום דקאמר נפש כי תחטא לרמוז על חסרון לבושה שעומדת בלי לבוש על עונה ותחטא לשון חסרון כמדובר. ובה יובן פ' אם יהיה אלהים עמדי כו' ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי כו' ירצה אם יהיה אלהים עמדי ושמרני מע"ז ומכל עון כאר"ל אז אני זוכה להשלים לבוש העליון ובזה ושבתי בשלום כלומר ושבתי במלבוש שאותיות בשלום מלבוש אל בית אבי שהוא בצרור החיים ממקום שיצאתי משם ובהיות מלובש במלבוש העליון והיה ה' לי לאלהים להלבשני ולשולחני בשלחותו כנז"ל.