שבט מוסר · פרק ל״ה, ד׳

אמנם לבא לענין נקדים גם מה שכתב בעל שיח יצחק בדף ח' עמוד א' הקב"ה נותן לצדיקים ומוסיף על שלהם מאחרים הכונה כשאדם הוצרך להתלבש אחר פטירתו בלבוש שעושין לו מן המצות ומעשים טובים שלו אם אין די בשלו נותן לו הקב"ה ירושה משל אחרים וזהו נקרא חלוקה דרבנן עיין שם יותר באורך הכלל העולה שמחלוקת אחרים שאבדו אותן על שמרדו משלי' חלוק הצדיקי' אם חסרה קצת ונבא לענין של שאול רוב אמונתו בשפר הנפש הביאו לחשוב מחשבות ולרדוף לדוד כי היה קנאת הנשמה כי לא היה מקנא על מלכותא דארעא שהנה כראות שדוד הוא הקטן והוא גבוה מכל אדם ואתרמו לו לבושיו אמר רמז רומזים לי מן השמים שמשלמים חלוקתו לעולם הבא עם חלוקתי כלומר מדיו שלי משלמים לו ולכך נכנס קנאה בלבו דאין קנאה כקנאת הנוגע לענין הנשמה וכיון שקנא הקנאה מביאו שיכנס בו רוח רעה ע"ד עבירה גוררת עבירה שירדפהו גם להוציאו ממלכות של מטה ואע"פ שהמלכות של הקב"ה ולמי שחפץ נותנו רוח רעה שבו לא היה מניחו לחשוב זאת כדי שלא יחזור בו. וכיון דשאול היה נבוך שלא ירש דוד לבוש שלו לעולם הבא מהרמז הגדול שראה לכן כשהעלה לשמואל והבטיחו על החלוקה דרבנן באומרו מחר אתה עמי במחצתי מיד הודה לצאת למלחמה הוא ובניו אע"פ שיכלו בחרב דהצדיק אינו חושש חיי עולם הזה בערך שכר הנפש כי כל צערו היה על אבוד החלוק' כמדובר וכיון שהבטחוהו על זה לא חשש על מלכותא דארעא ומסר עצמו למיתה וירש מלכותו דוד עם מה שמסר למיתה כיון שאם בורח היה ניצל כדאמרו רבותינו ז"ל במדרש פרשת אמור וכו' זו מודעא רבה שרדיפתו לדוד לא בעבור מלכותו היה כי אם מקנאת רמז החלוק שהבין במדיו כדפרשית ונכון. וכפי הקדמתינו שמהמצות נעשין לבוש עליון ולפעמים זוכה הצדיק בעולם הזה כנזכר יובן פסוק וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כתונת פסים פרשו רז"ל כל מה שלמד משם ועבר מסר לו וזהו בן זקונים ובתרגו' בר חכים הוא ליה אם כן כיון שהרבה עמו תורה יותר משאר אחים אהבו ועשה לו שהלבוש העליון יזכה בו בחיים חייתו וזהו ועשה לו כתונת פסים ואחיו הקדושים ראו והבינו הדבר מיד ויקנאו בו אחיו קנאת הנפש והתחילו לרודפו ולא יכלו דברו לשלום עד סיפור החלומות וגער בו אביו ואם כל זה ראה שויקנאו אחיו אז ואביו שמר את הדבר כלומר העלים מעיניהם הדבר של החלוקה דרבנן שהלבישו מחיים הפך שבעבור ויראו אחיו החלוקה ומשם הכירו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו לכן העלימה אולי יכול לתקן הקנאה שבהתבטל הסבה יתבטל המסובב ולא יכול. גם נקדים בהקדמה זו פסוק באיוב סימן ל"א אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון הכונה היה משתבח עצמו שלא ראה רשע שלא הכניסו תחת כנפיו יתברך כדי לזכותו לחלוקה דרבנן ולא תהיה נפשו ערומה לעולם הבא מבלי לבוש ואין כסות לה ולהיות אביון תואב ללבוש זה וזהו אם אראה אובד שנאבד במעשיו עד שוא לעתיד מבלי לבוש ואין כסות לאביון וכי נשארתיהו אביון בלי כסות עם החלוקה לא עשיתי כן אלא הייתי עושה הכנות גופניות כדי שיוכל להבין במושכלות לעשות לבוש העליון וזהו אם לא ברכוני חלציו ומגז כבשי יתחמם רומז על ההכנות כמדובר וקל להבין עוד שם בסימן הנז' רומז גם זה בפסוק ברוב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני הכוונה ברוב כח מעשית המצות יתחפש כתנתי שהוא הלבוש העליון אם נשלם או לא נשלם וכפי כתנתי כלומר כשיעור הכתונת שעשיתי יאזרני אם היא מאירה מאירה ואם חשוכה חשוכה כפי שיעור עשייתי אם רב אם הרבה.