שבט מוסר · פרק ל״ג, א׳

יתחרד השומע ויתפחד היודע הפגם שעושה החוטא בעליוני' ובתחתוני' והביטול הגורם לקדושי עליון מלעבוד עבודתם ומניעת הטובות מכל הבריאה אוי לילוד אשה הגורם כך ואבו למי שמחומר קורץ הפועל זה הבט וראה בס' קול נגידים פי' על מגילת איכה להרב מהר"ר אברהם גאלנטי ז"ל על פי' נחפשה דרכינו דף ע"א ע"ג ז"ל באתי להעירך בכמה דרכי' פוגם האדם ומעליב בחטאתו ממה שיכולתי ללקט בדברי מורי ז"ל ובס' הוזהור ותקוני' וקצת מדרשים דע שהעלבון הנעשה מחטאת בני אדם מגיע עליהם רעה גדולה כמ"שה חטאים תרוף רעה ביסודים ומיתת בנים קטנים שהם חשובים בגופו ואחרים כמש"ה וחוטא אחד יעזבה טובה הרבה כגון שהיה העולם בכף מאזנים חטא והכריע לכף חובה אוי לו שהכריע עצמו ולאחרים לכף חובה גם פשתה הנגע בקירות הבית הקדוש והריסה המזבח וכלי הקדש והכרובים בכליבה וארון האלהים נלקחה ושפיכות דם חסידים והגרושים והגזרות והגליות והצדיקים נתפסים בעון הדור כ"ז גורם החוטא ומגיע עלבונו לו ולאחרים הלא יצעקו אלה אליו שהביא עליהם הרעה והעלבון הגדול הזה גם לב"ח כי ע"י העון נעצר את השמים ובכן גם במות שדה עזוב כי לא היה דשא. גם לשרי נהרות ומעינות ודשאים וצמחים מגיע העלבון כי הר יחרב ויבש ומעין נרפש ומקור נשחת ובכן אין דשאים ואין צמחי' ונמצאו שליטתם בארץ להכות לעשב ואומר לו גדל בטל וגיבאי נהר' יוכיח שאר ר' פנחס בן יאיר ואם לאו גוזרני שלא יעבור בך מים לעולם מוצא שעלבון הוא לו שנחרב יבש הרי פגם ועלבון דרך כלל אגיע לעשיה גשמית. גם לעשיה רוחנית שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם כדרז"ל במעשה קרח שמש וירח עמד זבולה מאי בעו בזבול וכו' ולא עוד אלא שבכל יום מכים אותם כו' גם לז' כוכבי לכת הממוני' ומנהיגי עולם בחסד וברחמים בחטאת בני אדם מחלישים כחם ואינן מנהיגים כ"א בעלי הדין. גם למלאכים השוכנים באוירים ושברקעים שבכל אויר ואויר ובכל רקיע ורקיע כמה מלאכים ממונים לקבל תפלת ישראל בסטר מזרח גזרד"יא ועמיה כמה סרכין ממנן דמחכאן לההיא צלותא (כמה שרים ממונים שמצפים לתפלת ישראל) וכן לסטר דרום ולד' סטרין כלם מנזקי' אותה תפלה ואומרים להקב"ה יחוס לקבלך ועליך יתמלא רחמים וכן אם המתפלל הוא על שונאיו אשר רדפוהו עולה תפלתו לצפון פתחי ואמרי מרך ירמי סנאך לקמך (הקב"ה יפיל שונאך לפניך) וההקש ע"ז בכל ז' רקיעי וכדאי' בפ' ויקהל דף ר"א ר"ב ואתה ב"א הבט ורא' חרפתך ובושת' שכמה מחנו' קדושים התקין לך ה' אלהים להנאתך ולטובתך להכניס תפלה יתוש נתוץ מיאוס תשש כח והנך רואה כי המלאכים הללו אין להם מלאכה אחרת כי אם לקבל ולעטר ולנשק תפלתך והיה כי יחטא ואשם לא נמצא מתיש כחם כי אין תפלתו נשמע' ולא נכנס' ונמצא בטים ממלאכתם אשר המה עושים אין לך עלבון גדול מזה ולא זו בלבד אלא גם בעולם היצירה עולם המלאכים בפתח היכל א' לבנת הספיר שם מלאך טהריאל העומד לקבל תפלת היחיד אם היא הגונה מכניס לפני המלך לדורון ואם לא דחי לה לבר גם למעלה מפתח זה יש שערי דמעה כשעולה תפלה בדמע' מזדמן אופן א' שרוכב על ת"ר חיו' גדולות ונוטל אותה תפלה עם הדמעות ונרשמים בההוא פתחא וכשאדם חוטא כל הכחו' הללו בטלי ממלאכת' גם לחיה א' הנקרא בזק שמתקן התפות המתערבות בחד רקיע עד שבא סנדלפון שנוטל' וקושרן עטרה בראש צדיק וכן כל התורה והמצוה הנעשים בליל' אם יחטא אדם ולא יתפלל מה יגיע לידו לקשור עטרה מסטר' דיליה כי איננו גם למלאכים אחרים מגיע הפג' כמ"ש ויראו בני האלהים את בנות האדם וירדו לתקן ונתקלקלו גם לחשמל אחד ששמו אורפ"ניאל שבהיכל עצם השמים מגיע עלבון החוט' כד אסגיאו זכאין החשמן הזה מאיר וזהיר במיני מאורות כמנין חשמול וסי' באור פני מלך חיים וכד אסגיאו חייבין נתחשך ואז כ"ע בדין הבט וראה חרפתך גם לד' אופנים שבהיכל נוגה מגיע עלבון כשהנשמה היא חוטא' נטלין דינא מהיכל הזכות ויוצאים חוץ להיכל ממקום קדושת' להלקותה וכן כשאלו אפנים מנדין לאדם המוציא דבר נבלה מפיו ומכריזי' פ' מנודה הוא אזדהרו בפ' דנזופא לאו עלבונא איהו גבייהו דהא אמרי' בגמרא א"ר יהושע ב"ל מעולם לא נמניתי לנדות שום אדם ורבי פלוני היה נוהג נידוי בעצמו קודם ואח"כ מנדה לחייב נידוי ולא עוד אלא גם לכתות קדושים הנקראים רצים שהם במקום א' שנקר' תא הרצים שמלאכת לרוץ להגין על ישראל משאר עמים ולהלחם עמם והם רצים לקראת רצים אחרים דסטרא אוחרא למהר איזה גזרה רעה על שונאיהם של ישראל וסי' הרצים יצאו דחופים והעיר שושן צהלה ושמחה וכשאלו גוברים והעיר שושן נבוכה והנה הכח שיש לאלו הרצים קדושים לרוץ הם תורה ומצות התחתונים העושים בהליכם ובמרוצת הרגלים כגון למהוי רהיט בפרקא וכיוצא וכשאדם אץ ברגלים וחוטא מחליש כח אותם הרצים ורצים דס"א קודמים ונמצא זה החוט' יאבד טובה הרבה. גם למלאכים המלוין לאדם מגיע עלבון שמתאבלים עליו כשהוא חוטא כדאית' בסבא פ' משפטים גם בע"ב סנהדרין שבהיכל הזכות אם זה חוטא במקום שהטייתם לטובה הטייתם לרעה וגם ענוש לצדיק לא טוב ועלבון הוא להם לעשות באופן שיטו להנהגת הדין גם בהיכל אהבה שהיו באים שם הנשמות וכד גרמו חובין והתחרב בית מקדשא לא עלו תמן נשמתין אחרנין גם בהיכל זה יש כתות קדושים שנקראים גפנים ורמונים שמגמת פניהם להכניס אהבה בין ישראל לאביהם שבשמים ויורדים בשעת יחוד ק"ש ועולים ומעידים וכשאדם חוטא במקום יחוד עושה פירוד כמה עלבון מגיע להם שאין להם פה להליץ. גם בהיכל הרצון ששם מרכבו ארג"מן וכד גרמו חובין והתחרב ביתא מקדש' בא מיכאל אפטרופוסא רבה דישראל להליץ טוב והיתה טענתו תבירה קמיה סטרא אחר' כמו שאמר הכתוב השיב אחור ימינו מפני אויב. גם בהיכל קודש הקדושים ששם תרין כרובים מטט"רון וסנ"לפון שעל ידם נעשה יחוד בימות החול והעונות גורמים שלא היו פניהם איש אל אחיו ומנהיגים העולם בדין כדאי' בזוהר פ' אחרי מות שהיתה שנת בצורת וראה רשב"י שהכרובים לא היו פנים בפנים ולא זו בלבד אלא גם לעולם הבריאה סוד כסא הכבוד מגיע הפגם שהנשמות חצובות משם וכד אסגיאו חייבים בעלמא אינן נמשכות משם ועוד שפגם הנעשה מהעונות פוגם שורש נשמתו של חוטא דהיינו בכסא וכביכול אין הכסא שלם וכדאיתא בתקונים דף ג' וכורסייא דיליה פגימא בחובין דישראל.