בשחרית קודם נטילת ידים יאמר, ראשו כתם פז וכו', ואח"כ ירחץ עיניו ויאמר, עיניו כיונים על אפיקי מים וכו'. ואח"כ ירחוץ לחייו ויאמר, לחיו כערוגת הבושם וכו'. ואח"ך ירחץ שפתיו ויאמר, שפתותיו שושנים וכו'. ואח"כ ירחץ מיעיו ויאמר, מעיו עשת שן וכו'. ואח"כ ישים ידיו על עיניו ויאמר, ויתד תהיה לך על אזנך וכו'. ואח"כ ירחץ פניו ויאמר, פני אריה אל הימין וכו'. ואח"כ כשינגבם יגביה ידיו למעלה ויאמר שאו ידיכם קדש וברכו את ה'. ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי.
שבט מוסר · פרק ל״א, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבט מוסר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.