שבט מוסר · פרק כ״ו, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכן כתוב בספרי ישמור רגליך מגיהנם וזהו רגלי חסידיו ישמור ונרא' מדברי חכמי האמת שהצירוף הוא הוא בנהר דינור שהוא הגיהנ' של מעלה כאשר כתבנו וזהו הדעת אשר דחה אבקת רוכל בקנה רצוץ ויוצאים מזה הכלל רבי עקיבא וחבריו הנהרגים על יחוד קדושה שמו של הקב"ה כדאיתא בזוהר פ' אלה פקודי אינון נשמתין עולאין כגון רבי עקיבא וחברויה באילן לא אתקרבון לאתסחאה (לטבול) באתר דנכר דינור דהא כל שאר נשמתין אתסחוין תמן והא אוקמוה וכו'. וכל שכן הנהרגים בשביל להציל את ישראל כגון אותן שני אחים שנהרגו בלוד פפוס ולולייאנוס דאמרנין בגמרא דאין למעלה ממחיצתן דודאי אינם צריכים להצרף שם.
נחלת הכלל · Shevet Musar, Fiyorda, 1761

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבט מוסר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.