שבט מוסר · פרק כ״ג, ג׳

אין אהבה כאהבת השם. אין למד כלמד התורה. אין עטרה כענוה. אין זכר כשם טוב. אין ריוח כעשיית המצות. אין חן כקיום התורה, אין זכות כמזכה את הרבים. אין קרבן כשבירת הלב. אין חכמה כחכמת התורה, אין יראה כיראת הבורא. אין שמחה כשמחת מצוה, אין קדושה כפרישות, אין בקשה כסליחת העון, אין מדה כבושת הפנים. אין חסד כהוכחת חבירו. אין אמונה כהצנע לכת, אין דרך כגמילות חסדים. אין כושר כארך רוח. אין יושר כמיושר לשמים. אין חסיד כשמירה מן החנופה. אין תם כמכבד בני ביתו. אין מדה כעובר פשע. אין אמונה כאמונת היחוד. אין לקח כשבירת הלב. אין עבודה כעבודת האל, אין ערב כעריבת הדעת. אין רצון כדיבוק חכמים. אין לאהוב כלב טוב. אין לשנוא כגאוה. אין קשה כמחלוקת. אין רע כלשון רע. אין לרחוק כמדבר גדולות. אין שיחה בטילה בלי אשמה, אין ישיבת עמי הארץ בלי לצון. אין מושב לצים בלי עון. אין עמדית הרקים בלי זדון. אין כת פריצים בלי רשע. אין קלות ראש בלי ניאוף. אין מחלוקת בלא פשע. אין הרהור חטא בלי חילול השם. אין אשמה בלא איבה. אין לעג כמו ליצנות. אין עבירה כמו עזות. אין זדון כמו זדון שבועה. אין רשע כמו עין רע. אין תיעוב כחליקת לשון. אין שונא כיצה"ר. אין אויב כחשק תאוה. אין אוהב אמיתי מן יצר טוב. אין למעלה מלב טוב. אין ערמה מן עומד בנסיון. אין זירוז מן הזכירה. אין רשף מן רשף היראה. אין חוזק מן החסידות בתחלתו.