שערי תשובה · פרק ד׳, ה׳

וְגַם לַחֹלִי הַזֶּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ מַרְפֵּא עַל דֶּרֶךְ שְׁאָר הָעֲוֹנוֹת. יִמָּצֵא לוֹ מַרְפֵּא אִם יַעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְקַדֵּשׁ תּוֹרָתוֹ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם. וּלְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרַת הַשֵּׁם וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ. וְסָר עֲוֹנוֹ בְּרוֹב גֹּדֶל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּא בְּהֵפֶךְ מִן הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נוֹאַל וַאֲשֶׁר חָטָא בּוֹ. כְּמַאֲמַר הָרוֹפְאִים עַל חֹלִי הַגּוּף כִּי יֵרָפֵא בְּהֶפְכּוֹ וְתַעֲלֶה אֲרוּכָתוֹ בִּתְמוּרָתוֹ. וְאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי ט"ז:ו') בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן וּבֵאַרְנוּהוּ בַּשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן מִן הַתְּשׁוּבָה. וְעִנְיַן אֱמֶת שֶׁהִזְכִּיר בֵּאוּרוֹ שֶׁיָּכִין הַחוֹטֵא לִבּוֹ לְחַזֵּק יְדֵי הָאֱמֶת. וְלַעֲזֹר לִמְבַקְשֵׁי אֱמוּנָה וּלְהָסִיר הַשֶּׁקֶר וְהָעָוֶל. כִּי הוֹדָעַת הָאֱמֶת וַהֲשִׁיבוֹ לְבִצָּרוֹן כְּבוֹד אֱלֹקִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כ"ב:ט"ז) דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי. וְנֶאֱמַר עַל רוֹדְפֵי הַשֶּׁקֶר (ירמיה ט':ה') בְּמִרְמָה מֵאֲנוּ דַעַת אוֹתִי. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעִנְיַן הוֹרְדּוֹס שֶׁהָרַג אֶת הַחֲכָמִים וְשָׁאַל עֵצָה לְבָבָא בֶּן בּוּטָא אִם יוּכַל לִרְפּוֹא לוֹ וְלִגְהוֹת מִמֶּנּוּ מָזוֹר. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַתָּה כִּבִּיתָ נֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְךָ וַעֲסֹק בְּאוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.