וְעוֹד אָמְרוּ הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וּמָה שֶׁלֹּא אָמְרוּ כֵּן עַל הָרוֹצֵחַ שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (פי' שאחר שההלבנה היא תולדת הרציחה כמו שאמר למעלה שהיא אבק הרציחה לא רעה הרציחה מן ההלבנה ולא אמרו בה שאין לו חלק לעוה"ב) כִּי הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ אֵינֶנּוּ מַכִּיר גֹּדֶל חֶטְאוֹ וְאֵין נַפְשׁוֹ מָרָה לוֹ עַל עֲוֹנוֹ כְּמוֹ הָרוֹצֵחַ. עַל כֵּן הוּא רָחוֹק מִן הַתְּשׁוּבָה.
שערי תשובה · פרק ג׳, קמ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefaria Vocalized Edition
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שערי תשובה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.