שערי תשובה · פרק ב׳, ל״ד

הַתְּשִׁיעִית - בִּימֵי הַזִּקְנָה. בְּהֶעְדֵּר כֹּחַ הַהַרְגָּשׁוֹת אֵינֶנּוּ עוֹצֵר כֹּחַ לְחַדֵּשׁ מְסִלּוֹת בִּלְבָבוֹ. וְלַעֲרֹךְ מַחֲשָׁבוֹת לְהִלָּחֵם בָּהֶם בְּיִצְרוֹ לְהַשִּׂיג הַמַּעֲלוֹת לִטְרֹחַ וְלַעֲמֹל בַּתּוֹרָה וּבַפְּעֻלּוֹת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י"ב:א') וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ יָמִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ. עַל כֵּן רָאוּי לָאָדָם לְהָחִישׁ מִפְלָט לְנַפְשׁוֹ כָּעִנְיָן שֶׁאָמַר (תהילים קי"ט:ס') חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ.