הָעִקָּר הַשְּׁמוֹנָה עָשָׂר - הֱיוֹת חַטָּאתוֹ נֶגְדּוֹ תָּמִיד: כִּי רָאוּי לַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת לִזְכֹּר עֲוֹנֶיהָ תָּמִיד וְאַל תֶּשִׁי (פי' תשכח) אוֹתָם לְקֵץ יָמִים. וּמִלְּבָבוֹ לֹא יֵחָטְפוּ עַד בּוֹא חֲלִיפָתוֹ. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ"א:ה') כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. וְהָעִקָּר הַזֶּה יִתְבָּאֵר בַּשַּׁעַר הַשְּׁלִישִׁי.
שערי תשובה · פרק א׳, מ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefaria Vocalized Edition
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שערי תשובה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.