ספר הישר · פרק ב׳, ל״ה

ואחרי אשר התבאר כי כוונתנו בעבודת הבורא יתברך, כי בשבילה נברא העולם. נאמר, כי העבודה חובה עלינו לעשות מן הכתוב ומן השכל. מן הכתוב כי הבורא יתברך, לא ברא העולם אלא בשביל התורה, כמו שנאמר (ירמיה לג) ״אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי״. ואומר (משלי ג) ״ה׳ בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה״. ואומר (משלי ח) ״ה׳ קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז״. ונאמר, כי העבודה חובה עלינו, כי התורה לא נתנה הבורא לישראל בסיני כי אם לעבוד אותו, שנאמר (שמות כ) ״כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו״. ואומר (שמות ג׳:י״ב-י״ג) ״בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה״. ואומר (דברים ו) ״את ה׳ אלהיך תירא ואותו תעבוד״. הקדים היראה לעבודה, ללמדך, כי אם אין יראה אין עבודה, וכן אמר (דברים י׳:י״ב) ״ועתה ישראל מה ה׳ אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה״. ואחרי אשר נדע כי העולם לא נברא אלא בשביל התורה, נדע כי העולם לא נברא אלא בשביל העבודה, ובעוד אשר תעמוד העבודה והצדקה, יעמוד העולם עליהם, שנאמר (משלי י) ״וצדיק יסוד עולם״. ואחרי אשר התבאר כי העבודה אנו חייבים לעשותה מדרך הכתוב, נפרש אותה מדרך השכל. ונאמר, כי מן הידוע, כי מלך בשר ודם לא תיכון מלכותו כי אם בעבודת עבדיו, ואם לא יעבדוהו וייראוהו, אין לו ממשלה עליהם, ואין במה יוודע יתרונו עליהם. ואנו רואים, כי המלך יגמול עבדיו כפי עבודתם ויראתם אותו. ואם מלך בשר ודם צריך להיראות ממשלתו ויתרונו על עבדיו אשר הם ברואים כמותו ואפשר שיהיו טובים ממנו, על אחת כמה וכמה היא ראויה ממשלת הבורא יתברך, להיראות עלינו ביראתנו אותו. ובמה יוודע כי הוא בוראנו ואנחנו עבדיו, והוא קיים ואנחנו אובדים, כי אם בעשותנו רצונו ויראתנו מפניו, ובזה נכיר מה אנו מה חיינו.