ספר הישר · פרק י״ג, ג׳

דע, כי החלק הראשון הוא להינחם אדם ממעשיו, ולהזכיר כי חטא לאלהיו, ולהתוודות חטאיו בכל רגע, וידור נדר לבל ישוב לעשותם עוד כל ימי חייו, ואחרי אשר יתנחם ויתוודה וישים בלבבו לבל ישוב לעשותם כל ימיו, אז הוא צריך שייכנע לפני הבורא יתברך, בצום ובכי וצדקות, ולקום בחצי הלילות, ולומר דברי תחנונים, ולבקש מחילה עליהם בלב שלם וכוונה גמורה, וירגיל בזה שנה או שנתים, ובעשותו כן אז ישא פניו ממום ונסלח לו, ותהיה תשובתו מקובלת, ואז יהיה כבן יומו נקי מכל חטא, אבל לא עלה בזה למעלת החסידים. ואחרי אשר יכיר כי לבו טהור ונקי, צריך לו שיאהב הבורא לא לפחד עונש ולא לתקות שכר, אלא מפני שיכיר גדולתו וכי הוא ראוי לאהבה אותו כל מי שיכירהו, ולדעת כי כל אוהב דבר הוא ממינו, וכשיאהב אדם לבורא, הוא לאות כי נפשו אלהית ורוצה להידמות אליו במהלכיו, כי הבורא חסיד והיא תשתדל ללמוד זאת המידה ולהיות חסידה, והבורא צדיק ותשתדל להיות כן, והבורא מוחל והיא תיגע בכל כחה ללמוד זאת המידה, והבורא רחמן וכמו כן תלמד היא להיות כמוהו, והבורא מואס באנשי רשע וכן תרגיל היא למאוס אנשי רשע, והבורא טהור עינים מראות ברע - והיא ראויה להידמות אליו. ואלה הדברים הם דרכי ה׳, והוא החלק השני מעבודת האל יתברך, והוא חלק החסידים, ובו יעלה אדם למעלה העליונה.