פלא יועץ · פרק צ׳, ג׳

וכבר כתבתי בזה תקנה אחרת שהדרך הישר שימנו בכל עיר ממנים שיעמדו לימין המורה צדק, ולא יעמדו על דבריהם על דין תורה אלא על פי הישר בפשרה קרובה לדין. (וכל האמור בענין ויותר בערך "משפט ודין" אינו בשביל יושבי כסאות למשפט, כי מה ידעתי ולא ידעו, ובודאי שהנכנס לתגר זה מקדים ללמד הלכות דינים כדת מה לעשות, רק יהיו דברי אלה לעצמי לזכרון בין עיני ולאנשים פחותי הערך כגילי, ואיני כמזהיר אלא כמזכיר.) ולעולם יקדים תפלה וישפך נפשו לפני ה' שלא יכשל בדבר הלכה ושלא יצא מתחת ידו דבר שאינו מתקן, ובודאי אין לדין אלא מה שעיניו רואות (ב"ב קלא א), ואין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו (ע"ז ג, א). אלא יעשה את אשר בכחו לעשות ויבדק עד מקום שידו מגעת, ואם לא ימצא הדבר ברור ואין לו ממי לשאל וצריך לפסק הדין הלכה למעשה תכף ילך לחמרא ויבחר הרע במעוטו, כי יותר טוב לאסר את המתר מלהתיר את האסור, ובמקום שיש אנשים שיכולים לדון ולהורות לא יאבה ולא יקבל להיות יושב בראש אפלו אם הוא צריך פרנסה והוא גדול בחכמה ובמנין, אפלו הכי יברח מן הרבנות וישליך על ה' יהבו והוא יכלכלהו ויניח הגדלה למי שחפץ בה והוא יחשך עצמו מן הדין כי רבה רעת הרבנות (כמו שאכתב בערך "משפט"). אך במקום שאין אנשים ישתדל להיות איש לזכות את הרבים ויסמך על רחמי שמים מרבים: