ובקרא איש יהודי ספרי הקדש, בעיניו יראה כי אשר לא יחשב לו עוון, הוא עוון פלילי, וחרדה ילבש, ושב ורפא לו. וכן ידע המצות על ברין, וכיצד סדר עבודה לאל יתברך שמו, וסגלת התורה שהיא תבלין ליצר הרע, עד שאמרו (קדושין ל ב) אם פגע בך האי מנול משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נמוח, אם ברזל הוא מתפוצץ, באפן שגדולה תורה שהיא מוציאה את האדם מדרכי מיתה לדרכי חיים. והשונה הלכות ומוסר בכל יום, או שומע שהוא כקורא, מבטח לו שהוא בן העולם הבא, שהמאור שבה מחזירו למוטב. ועל כן תקנו לנו רבותינו זכרונם לברכה בתפלת שמונה עשרה השיבנו אבינו לתורתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך. דאי אפשר לתשובה שתתקים בלי קדימת עסק התורה:
פלא יועץ · פרק שפ״א, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.