ועל עברות שבין אדם למקום, מעט מעט יתענה כאשר יוכל שאת, ויתחיל במועט ויהיה מוסיף והולך לעשות כל אשר בכחו לעשות, תעניות וסגופים והפסקות, ושק ומלקיות וחרלים וכדומה, כל אשר יוסיף לעשות, יוסיף לטהר נפשו ולטהר את אשר פגם, דגמת הבגדים הצואים, שהכביסה מועטת מועיל להם, אבל כל אשר יוסיף לכבסם בנתר ובורית, יוסיפו להטהר ולהתלבן. ואפלו אם חושב שכבר תקן את מעותו, לא ימנע מענות נפשו לטהר כתמי עוונות ישראל כי כן משפט האוהב את השם אהבה אמתית, שאינו חושש על עצמו אלא על כבוד קונו, עד שאם היה נכנס תחת האפשר שיאמרו לו, שבמה שהוא מענה נפשו, אם ירצה שיתכפר לו מעוונותיו, אינו מתכפר לו אלא עוון אחד, ואם יתרצה שיתכפר בענויו עוונות חברו, יתכפרו שתי עוונות, יבחר שיתכפרו עוונות חברו כדי שיהא יותר טהרה ויותר נחת רוח למעלה. הנה כי כן, טוב לגבר שיתפלל על כללות ישראל, כדי להקל מצער השכינה וצער המשיח וצער כל העולמות, כי זה כל האדם:
פלא יועץ · פרק שפ״א, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.