ואם איש עני הוא ואינו יכול לזון את בניו, יסבל מעט עמהם וילמד אותם תורה עד שיגדלו, והתורה תעמד להם לזונם ולפרנסם פרנסה טובה, בהתר, בנחת, ברוח, בכבוד, שאם לא יגיעו להיות חכמים גדולים מורי הוראות בישראל, על כל פנים יוכלו להיות חזנים ומלמדי תינוקות ויהיו מצדיקי הרבים ככוכבים, ויהיו עוסקים במלאכת שמים ויהיה חלקם מיושבי בית המדרש ולא יהיה חלקם מיושבי קרנות. ונהי שאי אפשר לעולם בלי סוחרים, ואם יהיו כלם חכמים אז לא לחכמים לחם, שלא נתנה תורה לאוכלי המן, ואין הקדוש ברוך הוא ממטיר עוד לחם מן השמים, אבל כבר אמרו (קדושין פב ב) אי אפשר לעולם בלא בשם ובלא ברסקי, אשרי מי שאמנותו בשם, אוי לו מי שאמונות ברסקי. כך אי אפשר לעולם בלא חכמים ובלא סוחרים ומלמדים וחזנים, אשרי מי שמלאכתו מלאכת שמים, ואשרי מי שחלקו מיושבי בית המדרש. וכל אדם צריך לומר (שם פב, א), מניח אני כל אמניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה. ואם צריך העולם לסוחרים, אפשר לעולם שיתקים על ידי אחרים:
פלא יועץ · פרק שע״ז, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.