פלא יועץ · פרק שע״ה, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שואל כענין - תנינן (אבות ב, ו) לא הבישן למד. וממדות החכם הוא, שעל מה שלא שמע אומר, לא שמעתי, ושואל כענין. וצריך דעת להיות שואל, שהרי אמרו בזהר הקדוש, שהיו מענישים לתינוק אחד במתיבתא דרקיעא, על שהיה מכסיף לרבו בשאלותיו. ואמרו בש"ס (מו"ק ה, א), שתלמיד אחד, כל השנה היה שואל לרבו, בשבתא דרגלא לא היה שואל לו, מפני שטרוד ושמא לא יוכל להשיב ויבוא לידי כסופא, קרי עלה (תהלים נ כג) ושם דרך אראנו בישע אלהים. הנה כי כן צריך פלס שלא לשאל לחכם בפני רבים, ובפרט אכסנאי שבא לעיר לא ישאל לו שאלות אלא אם כן קים לה בגוה דאיהו גברא רבא וכל רז לא אנס לה. וכל דאית לה רבא במתא, או כי יקרא שיבוא חכם לעיר, לא ייעף ולא ייגע מלשאל ממנו כל שאלותיו וכל קשיותיו, ולא יעשה דבר קטן ודבר גדול בלי שאלת חכם ובלי עצת חכם, למען ישכיל את אשר יעשה, אז יצליח את דרכיו ואז ישכיל. ואם שאל לחכם ולא ידע להשיב, והשיב שלא כהגן, לא יפקפק עליו ולא ירבה דברים, אלא יקבל הכל:
נחלת הכלל · Torat Emet

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.