שכר מצוה - תמן תנינן (אבות ב א) הוי מחשב שכר מצוה. זה כלל גדול לכל היהידות, שהרי אדם טורח יום אחד כדי להרויח עשרה אריות או אפלו פחות, ובשביל רוח של מאה אריות יתרצה לטרח שבוע אחד, ואם יהיה רוח אלף אריות יתרצה לטרח חדש ימים, ואם יהיה רוח אלף זהובים יתרצה לטרח שנה אחת או כמה שנים בכל טרחות שבעולם, יעלו הרים ירדו בקעות ויהיו יורדי הים באניות, לחרב ביום ולקרח בלילה וכהנה רעות רבות העוברות על נפשות הסוחרים אוכלי לחם העצבים, והכל כאין נגדו, נגד תועלת הרוח שחושב להרויח, אולי ירויח. ולפעמים אחר כל העמל והטרח יפסיד ולא ירויח וחוזר וטורח לראות אולי ירויח. ואף אם ירויח שלל רב, הכל הוא הבל ורעות רוח, ומה יתרון לאדם בכל עמלו אף אם כביר מצאה ידו, לא במותו יקח הכל, כי אם את אשר ישלח לפניו מצות ומעשים טובים. ואם תשאל לכל אשר בשם ישראל יכנה, כמה שוה תורה ומעשים טובים, הוא עונה, לא יערכנה כל כסף וזהב שבעולם, וכל חפצים לא ישוו בה. וזה אמת ויציב שכל העושה מצוה כל דהוא, בין במחשבה בין בדבור בין במעשה, בודאי הגמור בלי שום ספק שמרויח רוח רב יותר ממוצא שלל רב. והעובר עברה אחת, בין שעיבר על מצות עשה בין שעובר על מצות לא תעשה, הפסדו גדול מאד יותר ממפסיד הון עתק ויותר ממי שמפסיד חייו, זה אמת ברור כשמש, כל ישראל מאמינים בזה. נמצא שמי שעובר על שום מצוה, או עושה כל דהוא עברה בשאט נפש, הרי זה דומה לנוטל כיס של זהובים ומשליכו לים, או דומה למי שמאבד עצמו לדעת. ויפה אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה ג, א) אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות. שאין לך שוטה גדול מזה. כזאת החי יתן אל לבו וירוץ כצבי ויתגבר כארי לקים כל דהוא דבר טוב, ולברח מכל נדנוד אסור, ועל זה נאמר (משלי ב ד, ה) אם תבקשנה ככסף וכמטמנים תחפשנה, אז תבין יראת ה':
פלא יועץ · פרק שס״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
