וידוע מאי דקימא לן, שהעוסק בצרכי צבור כעוסק בתורה דמי (ירושלמי ברכות פ"ה ה"א). הנה כי כן יזדרז השמש בעשית צרכי צבור בכל לבבו לשם מצוה. וכל שהוא משמש אפלו ליחיד, צריך שיהא לו בטבע, ואז ירגיל עצמו עד שיעשה לו טבע להיות מן הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, ושלא יקפיד על שום דבר בעולם. ובפרט המשמש לרבים אינו יכול לצאת ידי חובה, כי זה אומר בכה וזה אומר בכה, זה אוחז אצלו וזה אוחז אצלו וצריך לסבל את הכל. ולא זו אם יצא מתחת ידו דבר שאינו מתקן שצריך לקבל ולשמע גערה, אלא אך אם אחר עשה דבר שלא כהגן, ובעי לכפורי ידוהי בההוא גברא, גם זה יסבל וישמע גערה, ובזה יהיה מרבה שלום וימצא חן ושכל טוב בעיני אלהי"ם ואדם:
פלא יועץ · פרק שס״ה, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.