פלא יועץ · פרק שס״ד, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שוחט - השוחטים יכולים לומר, בנפשנו נביא לחמנו (איכה ה ט), כי בכל האמניות צריך להזהר שעל פת לחם לא יפשע גבר ולא יצא מן השורה, אבל השוחטים מלאכתם כבדה שצריך להרגיש בפגימה דקה מן הדקה וצריך דעת צלולה ומישבת, כי כמה פעמים אדם מעביר צפרנו על הסכין פעמים שלש ולא ימצא פגימה, ואל ארבעה ימצאנה, וחוזרת ונגלית, וצריך שיהא לו יראת שמים יתרה לדקדק מאד בבדיקת הסכין ובדיקת הראה, ויחרד האיש וילפת שלא להאכיל טרפות לישראל, כי עושה אלה הוא חטא רבים נשא וגדול עוונו מנשא וראוי להשליכו לכלבים, כיון שנטל את שלהם והאכיל את ישראל. וראוי לכל שוחט להראות סכינו כפעם בפעם לכל חכם וכל שוחט, ולמחש בעי שמא אבד הרגשתו כי הוא דבר הרגיל והווה וטובים השנים מן האחד. וחיובא רמיא עלה לעבר על הדינים לפחות פעמים בשנה עד שיהיו שגורים בפיו ויהיה בקי בהם. ואם יפל לו איזה ספק, אם יש חכם או שוחט אחר בעיר, לא יסמך על ידיעתו להתיר או לאסר אלא שאול ישאל. וכבר אמרו בש"ס (סנהדרין ז, ב), דרבא, כי הוה אתי טרפה קמה הוה מכנש לכלהו טבחי, אמר: כי היכי דלמטי להו שבא מכשורא. ומה נענה בתרה אנן יתמי דיתמי:
נחלת הכלל · Torat Emet

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.