ורבה רעת עם הארץ, בחשכה יתהלך, אוסר את המתר ומתיר אסורים ומרעה אל רעה יצא, והאלהי"ם יביא במשפט על כל, כי שגגת תלמוד שלא למד עולה זדון (אבות ד, יג ב"מ לג ב). וכתיב (ירמיה ט יא) על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי. וכתיב (משלי כח ט) מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה. כי לפעמים חושב לעשות מצוה ודוחק עצמו ומתפלל בהיותו שכור או בהיותו צריך לנקביו, כדי שלא יעבר זמן תפלה, ותפלתו תועבה. וכן על זה הדרך, מי שאינו לומד ואינו שומע בלמודים, אין רגע בלי פגע ואין פסיעה בלי פשיעה. וכן כתב בספר החסידים (סי' קנג), שאדם נדון ונענש על מה שלא ידע, מחמת שלא נתן לב לידע, שהרי כתיב (במדבר כב לד) חטאתי, כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי. שרצונו לומר, חטאתי על שלא נתתי לב לידע ולהבין:
פלא יועץ · פרק שנ״ט, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.