וגם בזה רבו המתפרצים אשר זה דרכם כסל למו, ואמנותם בכך, לאבד כמה לילות וכמה ימים בשחוק בבתים ובגנות ובקרנות, ומשקעים כמה ממון וכמה נפשות, עד שיש שמכלים את ממונם, אף אם כביר מצאה ידם, לכל יש מוצא, וסוף שגוזלים וחומסים ובני ביתם מטלים ברעב, עוללים שאלו לחם פורש אין להם, שאין מתעסקים בישובו של עולם להביא טרף לביתם. ועברה גוררת עברה שמבטלים תפלות ומצות, כי בעדנא דיצר הרע תוקפם ועומדים בשחוק, קשה להם לפרש הימנו יותר מפרישת הצפרן מן הבשר, ועל חייהם אינם חסים ואין מפנים עצמם מן השחוק אפלו לאכל בשעת אכילה ולישן בשעת שנה. ומי שהרגל במנהג הרע של השחוק, גם כי יזקין לא יסור ממנו, אם לא שבכח יגבר איש, ובעזר משד"י יפקח את עיניו ויעור משנת אולתו, ויאמר אוי לי, איך אני מאבד גופי נפשי וממוני ומכלה הזמן יקר הערך לריק ולבהלה, וגורם לגופי ונשמתי צרות רבות ורעות בעולם הזה ובעולם הבא, האם חסר ממשגעים אני, שלא אחוס על נפשי ועל כבודי (כי עושה אלה הוא נבזה ונמאס, נתעב ונאלח בעיני בני אדם) ועל כבוד קוני, ולמה לא אהיה מושל ברוחי, הלוא כל אשר יחפץ האיש יעשה, ובידו לתקן עד אשר לא תחשך השמש, ועד אשר לא יבואו ימי הרעה, כזאת וכזאת החי יתן אל לבו על כל דבר פשע לתקן את מעותו, ובפרט על דברים הרעים שהרגל בהן כגון, השחוק והשכרות ושאר מדות רעות ומעשים רעים שדש בהם ונעשו לו כהתר, יתחזק כגבור חיל וכאיש מלחמות להציל נפשו מרדת שחת:
פלא יועץ · פרק שנ״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
