ובפרט בימים הנוראים לא כל הרוצה לטל את השם להיות שליח צבור יטל, כי חטאת הקהל הוא אם השליח צבור אינו הגון, כי על ידו תהא סליחת העוון והוא יעמד למליץ בין השם ובין העם, וכד רגז רעיא על ענא, עבד לנגדא סמותא (ב"ק נב, א). ואז כל הצאן תעו, המה כשלו ונפלו חס ושלום. הנה כי כן ראוי לבחר היותר חכם והיותר ירא שמים שבקהל שיהא שליח צבור בתפלות הימים האדירים. ואגיד לדור מעשה נורא אשר שמעתי, שפעם אחד ביום הכפורים התפלל חסיד אחד מקבל גדול, ועשה התעוררות נפלאה באפן שהרהרו כל העם בתשובה שלמה, ואחר כך גלה החסיד הנזכר שכבר נתעוררו בבית דין של מעלה לשלח גאלת ישראל, וקטרגה מדת הדין ואמרה, הן אמת שכל העם הרהרו בתשובה, אבל הכהן המשיח חטא שלא התפלל בהכנעה רבה כדת מה לעשות, ומתוך כך חזר הגלות לתקפו בעוונותינו הרבים. שמעו זאת השלוחי צבור והממנים אותם ושיתו לבכם מי ראוי להיות שליח צבור, ואיך צריך להתנהג כדי שיהא הקדוש ברוך הוא שומע כל תפלות עמו ישראל ברחמים ויכתבם בספר חיים טובים:
פלא יועץ · פרק שנ״ו, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.