וצריך הוא לזהר יותר מכל קהל ישראל, שלא יפגם את פיו בשום דבור של אסור, לבל יקרב לשרת בכלי טמא ומלכלך. וגם יהרהר בתשובה קדם תפלתו לבל יאמר עליו זבח רשעים תועבה חס ושלום. וישתדל בכל עז לכון בתפלתו ושלא לכשל בלשונו, שהרי אמרו (ברכות לד ב) שליח צבור שטעה סימן רע לשולחיו. ולכן אל ירוץ בתפלתו, ובפרט בקריאת התורה צריך לזהר מאד לקרותה כנתינתה מסיני בדקדוקיה ובטעמיה. ולא ישמע לקול מלחשים הרצים יצאו דוחפים אותו שירוץ, לא ישמע ולא יאבה להם כי הוא חטא רבים נשא, ולא בנפשו יביא לחמו, כי מוטב לו לאדם שימות ברעב ואל יהי רשע לפני המקום. ואלו דברים שהן להם שעור, לא יאריך להיות מתון מתון, ולא יקצר מאד אלא אמצעי שלם. ויתן חינו לפני קונו לשורר בשבתות ובמועדים ובשמחות וגיל כאשר חננו השם, וכל מעשיו יהיו לשם שמים, שהרי כתב הרב כנסת הגדולה, שהשליח צבור שמתכון להשמיע קולו ושמח בקולו, עליו נאמר (ירמיה יב ח) נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה. ויכבד את כלם בשוה יחד עשיר ואביון:
פלא יועץ · פרק שנ״ו, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
