שתיה - שתיה רעתה וגנותה מפרש בדברי רבותינו זכרונם לברכה הקדושים, והיא גלויה ומפרסמת לכל ולמפרסמות אינן צריכות ראיה, וכבר דברנו מזה לעיל בערך אכילה ושתיה. וחבל על דמשתכחין כמה וכמה, רבים שתו וישכרו, ובפרט בעניים וזקנים מצויה מדה רעה זו, ובאים לידי בזיון וגנאי גדול מלבד שעוברים כמה עברות, מבטלים תפלות וברכות ופוגמים באסור נדה כמאמר רבותינו זכרונם לברכה, ומרבים מחלקת וקטטה בין איש לאשתו ובין אדם לחברו, ומדברים דברים של גנאי ונבלות הפה וכהנה רעות רבות. והשותים בעצמם מכירים ויודעים ברעת השתיה אשר מנפש ועד בשר מכלה, והם מלאים חרטות, אלא שאומרים שיצרם תוקפם ולא יוכלו מלט ולהניח הרגלם, אבל שקר ענו, דכלי עלמא ידעי שכל אשר יחפץ האיש יעשה. ולפי שכלו יהלל איש, שעל ידי שכלו יתחזק למשך ידו מעשות כל רע ולהניח הרגלו לילך בדרך טובים:
פלא יועץ · פרק שמ״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.