פלא יועץ · פרק שמ״ב, ה׳

והחי יתן אל לבו דמה שצוה הכתוב (ויקרא יט יז) לא תשנא את אחיך בלבבך. ואהבת לרעך כמוך (ויקרא שם). לא הצרך לצוות על מי שמטיב עימו ואין לו עליו שום תרעמת, דמהיכא תיתי שישנא אותו ובודאי שאוהב אותו, לא הצרך הכתוב אלא למי שהוא אויבו ומבקש רעתו, על זה צותה תורה שלא לשנא אותו ולאהב אותו כגופו, ונהי שדבר קשה הוא לשלם טובה תחת רעה, ואמרי אנשי מי שאוכל מר אינו יכול לרק מתוק, אבל כיון שצונו כן יוצרנו שמע מנה שהוא דבר שיכול להתקים, שלא נתנה תורה למלאכי השרת ואין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו (עבודה זרה ג, א), אלא שצריך טרחה גדולה והתמדה רבה לחשב מחשבות שמפי עליון תצא הרעות והטוב לטובתו של אדם, ואין אדם יכול להרע לחברו או להיטיב, או לנגע במה שמוכן לחברו אפלו כמלא נימא בלי גזרת שד"י, והרבה שלוחים למקום לעשות הטוב בעיניו להנאתו של אדם בעולם הזה או בעולם הבא. כזאת וכזאת החי יתן אל לבו ויאמין בזה באמונה שלמה, ויתחזק במחשבות טהורות תמיד להעביר שנאה ולעורר את האהבה, ולפם צערא אגרא. ועוד כלל אחר אמרו (אבות א, ו) הוי דן את כל האדם לכף זכות. דכתיב (משלי כא ב) דרך איש ישר בעיניו. על מי יש לנו להשען, על אבינו שבשמים, הוא יתקננו בעצה טובה מלפניו, ויזכנו לעשות הטוב והישר בעיני אלהי"ם ואדם, אמן כן יהי רצון: