ואמרו (שם ו ב) שמי שנותנין לו שלום ואינו משיב, עליו נאמר (ישעיה ג יד) גזלת העני בבתיכם. קרי בה לשון עניה. והן אמת שאמרו בזהר הקדוש כי לא טוב לתן שלום או להשיב שלום לאדם רשע, שגורם רעה לעצמו, מכל מקום יוכל לומר לכל אדם בדרך שאומרים בכל לשון, טובים ימים, ובזה נצול שלא להזכיר שלום שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא במבואות המטנפות. וכמה חיובא רמיא על העשירים ועל התלמידי חכמים להקדים שלום לכל אדם, ובפרט לעניים אמללים, כדי שלא יחשדום שמתוך גאותם הם נבזים בעיניהם ונמאסים חס ושלום, וכמה פעמים יארע שהעני נותן שלום לעשיר בבשת פנים בשפה רפה עד כדי שקולו לא ישמע, והעשיר טרוד במחשבתו בעסקיו ואינו משיב, או שמשיב בלחש ובאים לחשדו ולדבר עליו תועה:
פלא יועץ · פרק שמ״א, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.