ומי שיש לו חולה בתוך ביתו חיובא רמיא עליו שלא ינום ולא יישן ולא ישקט ולא ינוח, עד יבקש כל מיני רופאים וכל מיני רפואות עד אשר תשיג ידו. ואם איש עני הוא ואין ידו משגת, החיוב מטל על בני העיר או על חברת בקור חולים להזמין לו רופאים ורפואות ואל יחושו על ההוצאה מרבה, כי למצוה רבה תחשב. צא ולמד עד היכן מגיע חיוב הרפואה, שהרי התירו לחלל שבת החמורה ולעבר על כל התורה כלה בשביל לעשות רפואה לחולה שיש בו סכנה, מפני שאמרו (שבת קנא, ב) מוטב לחלל שבת אחת כדי שיקים שבתות הרבה. וכל שכן וקל וחמר שראוי להוציא כל ממון שבעולם כדי לקים נפש אחת מישראל שהוא כאלו קים עולם מלא. ואם בכל זאת ימות החולה חס ושלום לא תהיה זאת להם לפוקה ולמכשול עון, ויגל לבם שעשו מה שמטל עליהם לעשות. והשם, הטוב בעיניו הוא עושה, והוא ישלם להם שבעתים אל חיקם הון ועשר בביתם:
פלא יועץ · פרק של״ה, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.