וכבר ספר מעשה בעשיר גדול שהיה נדיב גדול ובא אצלו שליח מארץ ישראל, תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן. ושאל מאתו העשיר, כמה צרך לצרת ארץ ישראל להצילם מצרתם, והשיב לו השליח, דרך משל, שצריך מאה אלף אריות ותכף התנדב לתן לו הסך הנזכר ושיחזר לאחוריו ושמח השליח שמחה רבה. ויהי היום, בא לו ספינה גדולה שהיתה כמעט אבודה בים וחזר העשיר לביתו סר וזעף, וחשב השליח בראותו את פניו שחזר בו מהמתנה שהתנדב בטוב לבבו ביין, והתחיל לכנס עמו בדברים ולומר לו שהדין הוא, שמי שהתנדב סך עצום בתוך היין שיכול לחזר בו. והשיב לו העשיר: חלילה לי שאני חוזר מהנדבה, כי בלב שלם התנדבתי, רק אני עצב על כי השם שונא אותי ופרע לי תכף שכרי בעולם הזה שבאה ספינתי. אז השיב לו השליח: אל תירא, שכרך הרבה מאד לעולם הבא. רק זהו פרי מעלליו יאכל כדי שיוכל לעשות עוד מצות ומעשים טובים כהנה וכהנה. נמצא שהאיש השלם ראוי לו לברח מן הטובה, אך ברצות השם דרכיו, טוב וחסד ירדפוהו:
פלא יועץ · פרק שכ״ח, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.