פלא יועץ · פרק שכ״ה, ב׳

אבל לעולם יהיה בספק, שמא מעט אשר היה לפניו לא תקן מעותו. וכל ימיו בזכרו חטאת נעוריו, בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל. ואשרי איש ירא את השם מנעוריו ונצול מעון זה, מה טוב חלקו ומה נעים גורלו, בקל יוכל לקנות כל סדר קדשה, וכל ימיו יהיו בנחת ובשרו ישכן לבטח. כי מי שעבר על ראשו עון זה, כל ימיו חיי צער יחיה, אם יזכה שיהיה יודע ספר וידע חמר שבו, אבל מי שזכה ונצול הימנו, אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא. אבל מי הוא זה הנקי בדורות הללו? אם אינו עושה כל אפני אסור זה, עושה קצת מהם, שאם נצול מנאוף ומשכב זכור והוצאת שכבת זרע לבטלה בידים, אינו נצול מהרהורים רעים על ידי ראיות אסורות ובא לידי קרי בחלומות. וגדולה מזו, באשתו אמרו (נדרים כ ב) שאם אינו מקדש מחשבתו ונותן דעתו באחרת בשעת תשמיש, הרי זה חשוב מנאף ובניו כממזרים מאשתו. ואם אינו שוהה על הבטן עד שיכלו הניצוצות, כמוציא שכבת זרע לבטלה יחשב. ואם האשה אינה זהירה בנדה ובאפן טהרתה שיהא כדין וכהלכה, הרי שוכב עם טמאה ופוגם הברית. מי האיש החפץ חיים יחוס על נפשו ועל כבוד קונו, ויחיש מפלט לו ויתקן את מעותו, ויעשה גדר וסיג ומשמרת למשמרת, לבל ישוב עוד לכסלה, אולי תהיה ארכה לשלותו ומצא כדי גאלתו ופדה נפשו: