וחיובא רמיא על כל איש לקרב את קרוביו כמאמר רבותינו זכרונם לברכה (יבמות סב, ב), וישמח בשמחתם ויצטער בצרתם ויכנס ויצא בביתם. וכבר אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי יט ז) כל אחי רש שנאוהו, ואהבי עשיר רבים (שם יד כ). וכן מנהגו של עולם אם יש לו שום קרבה אפלו רחוקה אם איש עשיר ימלא פיו ואתיקורי. מתיקר בזה, ואומר, פלוני הוא קרובי, ואם הוא איש עני ואביון לבושה תחשב לו לומר שהוא קרובו, אי מפני הכבוד שאינו לפי כבודו, אי מפני שחושש שלא יתרבה עליו ההוצאה בשבילו, ולכן עושה עצמו אשר לא ידע קרבתו וקרובים נעשו רחוקים:
פלא יועץ · פרק שי״ט, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.