פלא יועץ · פרק שי״ז, ד׳

ומעלת הקביעות הוא, שיהא אותו עת קבוע לו ללמודו, לא יחליפנו ולא ימיר אותו, אפלו אם יש לו עסק רב וחושב שמוצא להרויח הרבה באותו עת, לא יחוש ולא ישוב מפני כל להניח קביעותו, והשם ישלם לו ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב (תהלים לד יא). אבל אם יש לו עתות הפנאי אין פוטר אותו מיום הדין הגדול והנורא אפלו עסק בתורה רב היום, וכדכתיב (איוב ז יט) לא תרפני עד בלעי רקי, ופרשו רבותינו זכרונם לברכה שאפלו על זמן מועט כדי בליעת הרק, עתיד לתן דין וחשבון במה הוציאו, אוי לנו מיום הדין ומעמק הדין. וידוע מאמר רבי ישמעאל לבן אחותו לאחר שלמד כל התורה כלה, והיה רוצה ללמד חכמה יונית ואמר לו, צא ובדק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמד בה חכמה יונית (מנחות צט ב). ואיתא במדרש על הפסוק (תהלים קיט קכו), עת לעשות לה' הפרו תורתך, כל הקובע עתים לתורה - מפר ברית (ילקוט שמעוני תהלים רמז תתעח). ופרשו המפרשים (רש"י שם), דרצונו לומר, שקובע עתים וסומך על זה להוציא שאר העתים שהוא פנוי בשה"י פה"י ומפנה עצמו לבטלה: