חמדה - ידועה רעת החמדה כי רבה. וכתבו המפרשים שהיא העשירית מעשרת הדברות והיא גדולה מכלם, שעל ידי החמדה יכול לעבר על כל התורה. וכל המשתדל לטל חפץ של חברו בחנם או ברצי כסף עובר על לא תחמד. ואפלו אם לא השתדל רק חשב בלבו שהיה חפץ שיבוא חפץ זו לידו הרי עבר על לאו דלא תתאוה (דברים ד יח). וצריך להתחזק ולחשב כי הכל הבל הבלים דברים שאין בהם ממש ולא יחמד ולא יתאוה ולא ישאל חפץ במתנה מחברו כי תכף עובר על לא תחמד, ואם הנותן לא בעין יפה נותן איכא נמי סרך גזל, על כגון זה נאמר (משלי טו כז) ושונא מתנת יחיה. וכן לא ישתדל שימכר לו חפץ אם לא שיודע שעומד למכר. ואם רוצה להתאוות ככה יתאוה, מי יתן והיה שיזמין לי השם יתברך חפץ כזה. וגם זה הבל ורעות רוח, רק יחמד איש להשיג חכמה ותבונה ומדות טובות וישרות ולהתדמות לקדושי עליונין, כגון דא מצוה לקנאת ולחמד ולאהבה, זאת ישיב ליצרו כאשר רוצה לפתותו ולהוליכו בדרך לא טוב, לו יחליפנו ולו ימיר רע בטוב (ויקרא כז י), ובזה ינצל מקטב, ועליו תבוא ברכת טוב:
פלא יועץ · פרק קכ״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.