אורחות צדיקים · פרק ט׳, י״ג

מִכָּל אֵלֶּה נֵדַע שֶׁבַח הַיַּיִן, כְּשֶׁהוּא כְּמִשְׁפַּט הַחֲכָמִים וְהַשּׁוֹתִים כְּשִׁעוּר, שֶׁיִּגְבַּר הַשֵּׂכֶל עַל הַיַּיִן וְלֹא יִגְבַּר הַיַּיִן עַל הַשֵּׂכֶל; וְהַשּׁוֹתִים בַּזְּמַן הַקָּבוּעַ עִם אוֹהֲבִים וְרֵעִים וְעִם חֲסִידִים וְצַדִּיקִים, וְלֹא עִם עַרְטִלָּאִים וְרֵיקִים. כִּי הַיַּיִן יוֹסִיף חָכְמַת עֲמֻקִּים, וְעֵץ הַחַיִּים לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. וְעוֹד: הַיַּיִן יוֹסִיף חָכְמַת הַמַּשְׂכִּיל, וְיַכְפִּיל שְׁטוּת הָאֱוִיל; וִיחַדֵּשׁ אַהֲבַת אוֹהֵב, וִיעוֹרֵר אֵיבַת הָאוֹיֵב; וְיִפְתַּח יַד הַנָּדִיב, וִיחַזֵּק לֵב הַכִּילַי.