אורחות צדיקים · פרק ח׳, ה׳

וּבִכְלַל הָאַכְזָרִיּוּת: הַגּוֹזֵל חֲבֵרוֹ מְאוּמָה מִשֶּׁלּוֹ, וּבָזֶה מְצַעֵר אוֹתוֹ. וְעֹנֶשׁ גָּדוֹל יֵשׁ לְגוֹזֵל עָנִי, וְחַיָּבִים עָלֶיהָ מִיתָה, כְּדִכְתִיב (משלי כב כב): ״אַל תִּגְזָל דָּל, כִּי דַּל הוּא״; וּכְתִיב (שם פסוק כג): ״כִּי יְיָ יָרִיב רִיבָם, וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ״. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת חֲמוּרוֹת מִן הַגָּזֵל - עֹנֶשׁ הַגָּזֵל חָמוּר מְאוֹד, כְּדִכְתִיב בְּדוֹר הַמַּבּוּל (בראשית ו יג): ״קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם״. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין קח א): קֻפָּה מְלֵאָה עֲווֹנוֹת - אֵין מְקַטְרֵג בְּכֻלָּן כְּמוֹ הַגָּזֵל. וּמִי שֶׁמְּצַעֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה בְּגָזֵל, אוֹ בְּהַכְלָמָה וּבְכָל מִינֵי צַעַר - מִתְחַיֵּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. וְכֵן הַדַּיָּנִים, שֶׁבְּיָדָם לְהַצִּילָם מִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם וְאֵינָם דָּנִים דִּין יָתוֹם וְאַלְמָנָה - בְּנֵי מָוֶת הֵם, כְּדִכְתִיב (שמות כב כא): ״כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן״; וּכְתִיב (שם פסוק כב): ״אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמוֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ״; וּכְתִיב (שם פסוק כג): ״וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב, וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים״. מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת - כְּנֶגֶד עִנּוּי אַלְמָנוֹת, בְּנֵיכֶם יְתוֹמִים - כְּנֶגֶד עִנּוּי יְתוֹמִים.