אורחות צדיקים · פרק ז׳, ח׳

אֲבָל יֵשׁ רַחֲמָנוּת שֶׁהִיא רָעָה יוֹתֵר מֵאַכְזָרִיּוּת: כְּגוֹן הַמְרַחֵם עַל הָרְשָׁעִים וְהַמַּחֲזִיק אוֹתָם. וְיֵשׁ מִכְשׁוֹל גָּדוֹל לְאִישׁ הַמַּגְבִּיהַּ הָרְשָׁעִים וְהַנּוֹתֵן לָהֶם יָד, וּמַשְׁפִּיל הַטּוֹבִים וּמוֹאֵס בָּהֶם. וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (דברים יג ט): ״וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו, וְלֹא תַחְמֹל״. לֹא יְרַחֵם עַל עָנִי בַּדִּין, כְּדִכְתִיב (שמות כג ג): ״וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ״ - שֶׁלֹּא יַטֶּה מִשְׁפָּט עֲבוּר דּוֹחֲקוֹ שֶׁל עָנִי. וְיֵשׁ רַחֲמָנוּת שֶׁהִיא אַכְזָרִיּוּת: כְּגוֹן הַנּוֹתֵן צְדָקָה לְעָנִי, וְאַחַר כָּךְ מַכְבִּיד עַל אוֹתוֹ עָנִי וְאוֹמֵר: נָתַתִּי לְךָ כָּךְ וְכָךְ, צָרִיךְ אַתָּה לִטְרֹחַ בַּעֲבוּרִי וְלַעֲבֹד אוֹתִי כְּכָל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְךָ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (משלי יב י): ״וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי״.