וְהִיא לְעֻמַּת הַשְׁלָמַת הַגּוּף. וּמִי שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ - תִּגְדַּל מַעֲלָתוֹ. וְיוֹתֵר תַּבְחִין וְתִתְבּוֹנֵן.
אורחות צדיקים · פרק ג׳, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורחות צדיקים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.